Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

טלסקופ החלל האבל מתעד מערכת שמש מרוחקת

05/06/2017



מאת: ליאור רובננקו

באסטרונומיה, מעבר (transit) הוא מושג המתאר מצב בו גוף אסטרונומי כמו כוכב או כוכב לכת מסתיר בחלקו גוף שנמצא רחוק ממנו. אחת הדוגמאות למעבר אסטרונומי הוא מעבר כוכב הלכת נגה לפני השמש. גודלו הזויתי של כוכב הלכת נגה קטן בהרבה מגודלה הזויתי של השמש בשמיים, ולכן הוא אינו מלקה אותה לגמרי (כפי שמתרחש בליקוי חמה, למשל, במהלכו הירח מסתיר את השמש). במקום זאת, כוכב הלכת מסתיר רק חלק קטן מהאור הבוקע ממנה.
היקום המקיף אותנו הוא דינמי; הכוכבים, כוכבי הלכת והגלקסיות (שהן מצבורים של מאות מיליארדי כוכבים) המרכיבות אותו נעים כל הזמן בכיוונים שונים. מלבד היקום המקיף אותנו, גם כדור הארץ נע כל הזמן סביב השמש. לכן, בוודאי לא תופתעו לשמוע שמעברים אסטרונומיים כאלו מתרחשים סביבנו כל הזמן. לאחרונה, תפס טלסקופ החלל "האבל" מעבר מיוחד במינו. במהלך המעבר, חלף כוכב השייך לגלקסייה שלנו, גלקסיית שביל החלב, לפני גלקסייה מרוחקת מאיתנו בהרבה והסתיר את האור הבוקע ממנה. הכוכב בעל השם הקליט HD 107146 הוא כוכב דמוי שמש הנמצא במרחק 90 שנות אור מכדור הארץ, שהם כ-900 טריליון ק"מ.
בתמונה נראה הכוכב (המוסתר על ידי דיסקה שחורה המוקפת בקו ירוק, החוסמת את האור הבוקע ממנו) וסביבו מעגל המודגש בתמונה בצבע כתום. מעגל זה, שככל הנראה דומה יותר לבייגל בתלת-מימד, הוא מאגר של חומר הסובב את הכוכב ובו גז, אבק וסלעים בגדלים שונים; מפלנטות ננסיות ועד אסטרואידים. מדענים משערים שלכל כוכב, כמו לשמש שלנו, יש דיסקה דומה. אולם - מאחר והעצמים המרכיבים אותה אינם פולטים אור, לא ניתן לראות אותם באמצעות טלסקופ רגיל. בעת מעברו של הכוכב HD 107146 לפני הגלקסיה הסתירה דיסקת החומר את אורה, ואפשרה לנו מבט חטוף אל מבנה והרכבה.
מאחר ושני העצמים מרוחקים מאוד מכדור הארץ זמן המעבר הוא ארוך מאוד, וחסימת האור תגיע לשיא רק בעוד שלוש שנים, ב-2020. עד אז יאספו החוקרים מידע רב על מבנה דיסקת החומר המקיפה את הכוכב; הרכבה, צפיפותה והמבנה הדינמי שלה. מידע זה יעזור לנו לשפוך אור על התהליכים בהם נוצרים כוכבים ומערכות שמש מרוחקות, ואולי גם ילמד אותנו גם על היווצרות מערכת השמש שלנו.

מאת:

ד"ר ליאור רובננקו

פוסט דוקטורנט במחלקה למדעי כדור הארץ, סטנפורד, קליפורניה. חוקר גיאומורפולוגיה ויציבות של קרח בקטבים של כוכבי לכת במערכת השמש. לשעבר מנהל התוכן של העמותה

עזרו לנו לצמוח עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

לכתבות נוספות



חלל גדול, בקטנה

איך ירח נולד?

מסוק בשמי מאדים

אירועי קריעה גאותית

Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2025


פרסומות