Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

כשהמים עולים ברגע

27/04/2018



מאת: ליאור רובננקו


שיטפון היא תופעה בה אזורים יבשים בדרך כלל מתכסים במים כתוצאה מעונה גשומה מאוד, תנאי סביבה מיוחדים או אפילו גלי צונאמי. חלק מהשיטפונות הם מחזוריים, כמו הצפת הנילוס שתרמה בעבר רבות לחקלאות המצרית. רובם של השיטפונות המשמעותיים מוגדרים כאסונות טבע פתאומיים [1], אולם במקרים רבים ניתנים לצפייה מראש. למשל, שיטפון המתרחש לאחר שריפת יער: העצים והצמחייה השרופים מותירים שכבת פחמן דוחה מים, ושורשי העצים שבעבר עזרו לייצב את אדמת היער אינם עומדים עוד בעומס. הגשם היורד לא מצליח להיספג בקרקע וזורם כששיטפון. לעיתים סוחף עמו הגשם בוץ והופך למפולות בוץ (mudslides), כמו לדוגמה אחד מאסונות הטבע הגדולים שידעה מדינת קליפורניה בארה"ב בשנים האחרונות [2][3].

 
קרקע המדבר היא כר פורה לשיטפונות בזק בעיתות גשמים. במדבר המשקעים מעטים, הצמחייה דלה והקרקע קשה ואטומה - ולעיתים גם מכוסה בחול. אגב - בניגוד למה שנהוג לחשוב - מדבריות הם לאו דווקא אזורים חמים; סיביר ופטגוניה הן שתי דוגמאות למדבריות אכזריים אך קרים. משקעים היורדים במדבר הופכים במהרה לשיטפונות. בשל מיעוט הצמחייה ניתכות במהירות טיפות הגשם על הקרקע, ולא נספגות אט אט. שכבת הקרקע העליונה במדבר היא חרסיתית - מורכבת מגרגירים קטנים הסופחים אליהם את המים, מתנפחים ויוצרים שכבה אטומה של חומר דמוי בוץ שימנע מהם לחלחל מטה. לפיכך, ספיגת מי הגשמים במדבר מזערית והזרימה מתרחשת בעיקרה על פני הקרקע (זרימה כזו נקראת "נגר עילי") , הרחק מקו פרשת המים ולכיוון אגני ניקוז ונחלים. עם הזמן, יעמיקו נחלים אלו בשל סחף ושחיקה ויכולת קיבול המים שלהם תעלה.

השבוע התרחשה תופעה נדירה לחודש אפריל: מערכת מזג אוויר טרופית הורידה כמויות גדולות מאוד של גשם בפרקי זמן קצרים. תנאי המדבר וגשמי זעף אלו גרמו לשיטפונות בזק - זרימה חזקה שכאילו נוצרת יש מאין. יש לציין כי השיטפונות לאו דווקא נוצרים במקום הגשם. תוצאה זו, יחד עם מהירות הופעתם של שיטפונות הבזק גורמת לכך שאין אפשרות לחזות היכן יכו או להתגונן מפני זרם המים הפתאומי. לפיכך, זמנים של גשמים רבים בדרום נחשבים לתקופה מועדת לפורענות מבחינת שיטפונות: הנחלים במדבר מתמלאים במהירות במים הזורמים על פני השטח והזרימה בהם מתגברת בשל תופעה הידועה בשם עקרון ונטורי [4][5].
האסון  שגבה את חייהם של שניים-עשר בני נוער הוא רק תזכורת כואבת נוספת לאופיו הבלתי צפוי של הטבע ולכך שלפעמים עדיף מלהימנע מהגעה לאזורי סיכון, גם אם אנו סבורים שהסיכון הינו מזערי. צוות העמותה משתתף בצערן של המשפחות.
צילום: יונתן גרופ

מאת:

ד"ר ליאור רובננקו

פוסט דוקטורנט במחלקה למדעי כדור הארץ, סטנפורד, קליפורניה. חוקר גיאומורפולוגיה ויציבות של קרח בקטבים של כוכבי לכת במערכת השמש. לשעבר מנהל התוכן של העמותה

עזרו לנו לצמוח עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

לכתבות נוספות



חוזרים לשנות השמונים - כוח המחץ

גל קור בארצות הברית

סכנות זיהום השמן במפרץ אילת

עצמאות על הכנרת

Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2025


פרסומות