הידעת?
21/06/2018
פרסומת
במחקר קודם של קבוצת המחקר של פרופ' דוד עילם באונ' ת"א, החוקרים הראו שכשתנשמת ממריאה המכרסמים באזור "מאבדים את זה" (התחילו לברוח בהיסטריה ולחפש מחבוא). לעומת זאת, כשהיא נוחתת לא נמדדת איזושהי תגובה חריגה אצל המכרסמים. גם באפלה מוחלטת. כך עלתה המחשבה שאולי זה קשור לשמיעה של חבטת הכנף בעת ההמראה.
לצורך כך, נוצר שיתוף פעולה עם ד"ר אריאן בונמן, המתמחה בהקלטות סאונד. החוקרים שמו מיקרופונים מיוחדים וציוד וידאו ליד אזור ההמראה ואזור הנחיתה של התנשמת (נחתה היכן שהונח אוכל).
ניתוח הסאונד הראה שבזמן ההמראה עוצמת הסאונד מגיעה לעיתים ל 80-85 דציבלים בכל נפנוף כנף. בערך כמו השעון המעורר שלכם, אך שעון מעורר פועל בתדר שישמע לנו היטב, באזור השמיעה האופטימלי שלנו (סביב 1200Hz). התנשמת, לעומת זאת, מייצרת תדרים באזור ה 50-80Hz, כלומר בטווח התחתון של השמיעה שלנו (טווח השמיעה האנושי הוא 20-20000Hz), תחום בו יש לנו רגישות נמוכה ביותר. אמנם לא תשתמשו בנפנוף כנפי תנשמת כשעון מעורר - אבל בטח שלא מדובר על "תעופה חרישית" (כמו שסיפרנו לכם בעבר). לעומת זאת, בזמן הנחיתה אפילו המיקרופונים הרגישים בהם השתמשו במחקר לא הצליחו למדוד את העוצמה או התדר של נפנוף הכנף. התנשמת משתמשת בכנפיה במעין נפנוף עדין כדי להאט את עצמה עד הפגיעה במשטח.
בתמונה העליונה ניתן לראות את עוצמת הסאונד של כל נפנוף כנף של תנשמת. בתמונה התחתונה ניתן לראות את הספקטוגרמה של הנפנוף (תדר לזמן). קרדיט תמונה: ד"ר אריאן בונמן, אונ' תל אביב
בניסוי נבדקו כמה מיני מכרסמים והם כולם לא יכולים לשמוע בטווח התדרים הנמוך הזה. אפילו פחות מאיתנו. החוקרים משערים שהרוח שנוצרת בזמן ההמראה היא זו שמסמנת למכרסמים שכדאי להם לברוח.
הגילוי המשמעותי הוא שנפנוף כנפיים, בין אם של עופות (נוצות) או עטלפים, מייצרים פולסים בתדרים נמוכים אך בעוצמה גבוהה. תחום מחקר מדעי שלא נחקר כמעט בכלל והמאמר הזה מהווה את הסנונית הראשונה שלו.
קרדיט סרטון: ד"ר אריאן בונמן, אונ' תל אביב.
מנכ"ל עמותת "מדע גדול, בקטנה" (ע"ר). דוקטורנט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א, חוקר עטלפים. בעל תואר שני בביולוגיה מהטכניון.
