Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

הסוכן הכפול

24/07/2019



מאת: אסתרינה טרכטנברג

במחקר חדש דיווחו חוקרים על גילוי תאי "כלאיים" (היברידיים) של מערכת החיסון - תא אחד המתפקד כשני סוגי תאים שונים! תאים אלו נמצאו אצל חולי סוכרת מסוג 1, והגילוי שלהם יכול להסביר את המנגנון העומד מאחורי התפתחות מחלת הסוכרת. ממצא זה יכול לפתוח אופקים לפיתוח טיפולים חדשניים במחלת הסוכרת ובמחלות אוטואימוניות אחרות.

תא B ותא T הם שני סוגי תאי דם לבנים – תאי מערכת החיסון. תאים אלו נלחמים באויבים מבית ומחוץ. את תא T אפשר לדמות לחייל קרבי המסתובב במערכת הדם ומחסל (או עוזר לחסל) אויבים שחדרו מבחוץ כמו גם אויבים שהתפתחו מתוך הגוף. תא B, לעומתו, הוא "חייל מודיעין" האוסף מידע, מתקשר עם תאי T ותאי מערכת חיסון אחרים ומפריש נוגדנים. הנוגדנים, בין היתר, מסמנים את האויבים, כך שתאים אחרים יוכלו לזהותם ולחסלם. תאי ה-B "זוכרים" את האויבים האלו ויכולים לייצר נוגדנים נגדם במהירות אם יפגשו אותם שוב.

כמו שחייל בצבא חובש כומתה בצבע שונה על פי תפקידו, כך גם לתאים אלו ישנן מולקולות ייחודיות על פני התא. מולקולות ייחודיות אלה הן למעשה קולטנים המאפשרים לתא לזהות אויבים, להיקשר אליהם ולתקשר עם תאי מערכת החיסון האחרים. הקולטנים הם גם הדרך שבה אנחנו מגדירים ומזהים את סוג התא. לתא T יש קולטן הנקרא T-cell receptor) TCR) ולתא B קולטן הנקרא B-cell receptor) BCR). לקולטנים אלו תפקיד מפתח בתקשורת ובשפעול התאים עליהם הם נמצאים - כשהם נקשרים למולקולות מסויימות התאים מופעלים ומוכנים לפעולה.

מערכת החיסון היא מערכת מופלאה ומורכבת, אך מסיבות אשר לרוב אינן ידועות, היא לעתים טועה בזיהוי ומפלילה תאים עצמיים שאינם מסוכנים, מסמנת ותוקפת אותם כאויבים. מצב זה נקרא מחלה אוטואימונית (אוטו = עצמי, אימוני = חיסוני). אחת המחלות האלו היא סוכרת מסוג 1, הידועה גם כסוכרת נעורים [1]. בסוכרת מסוג 1 תאי הלבלב המייצרים אינסולין, הורמון שאחד מתפקידיו הוא לווסת את רמות הסוכר בדם, מותקפים בעיקר על ידי תאי T. המחלה קשורה לחלבון DQ8, הנמצא בחלק מהאנשים על פני תאי מערכת החיסון ותאים נוספים בגוף. תפקידם של התאים בעלי ה-DQ8 הוא לקשור חלבונים זרים ולהציג אותם לתאי מערכת חיסון אחרים כדי שיזהו מיהם האויבים אותם יש לתקוף. למרבה הצער, DQ8 לעיתים קושר חלבונים של הגוף שאינם אויבים, כמו אינסולין, באופן חלש. בעקבות כך, ההשערה המקובלת היא שתאי T מזהים את האינסולין כאויב שיש לחסל. תאי ה-T מגייסים תאים נוספים ממערכת החיסון וכולם יחד תוקפים את האינסולין ואת התאים שמייצרים אותו [2]. DQ8 הוא אחד הסמנים המוכרים במחלות אוטואימוניות כמו סוכרת וצליאק.

תיאור זה של ההתפתחות המשוערת של סוכרת מסוג 1 לוקה בחסר: הוא לא מספק תשובה לשאלה מדוע תגובת תאי ה-T כל כך אלימה, ומדוע מערכת החיסון פותחת במלחמה הרסנית עד להרס מוחלט של התאים מייצרי האינסולין. כעת אולי נמצא הסבר לכך [3].

במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Cell, החוקרים בחרו להתבונן דווקא בתאי B המשתתפים בתקיפה. הם לקחו דגימות דם מחולי סוכרת מסוג 1 ומצאו לראשונה בתולדות המדע תאים היברידיים! התאים שהם מצאו מכילים גם את הסמן BCR, המגדיר תאי B, וגם את הסמן TCR, המגדיר תאי T. החוקרים מצאו כי לתאים אלו יש תכונות גם של תאי T וגם של תאי B, ממש כמו סופר-תא בעל כוחות על. 

כשהחוקרים ניתחו את סוג התא החדש לעומק, הם גילו שעל פני התא ההיברידי מתבטא חלבון ייחודי בשם x-Id. חלבון זה נקשר באופן חזק מאוד ל-DQ8, למעשה - קשירה חזקה באלפי מונים מהקשירה של האינסולין ל-DQ8. קשירה זו נותנת "אור ירוק" חזק מאוד לתאי T לתקוף כל מה ש-DQ8 זיהה כאויבים. אצל חולי סכרת, כאמור, DQ8 קושר גם אינסולין ולכן תאי T מנהלים תקיפה חסרת רחמים על התאים המייצרים אינסולין. מנגנון מורכב זה של התא ההיברידי יכול להסביר מדוע התקיפה נגד תאים מייצרי אינסולין חריפה כל כך, עד להרס התאים - מה שמביא להתפתחות הסוכרת.

המחקר הזה מציג תוצאות חשובות וחדשניות, הוא משנה את החשיבה הדיכוטומית של החלוקה לתאי T ו-B ומציג "שבט" תאים חדש שלא נצפה בעבר: תאים שלהם ביטוי גנטי ותפקוד של שני סוגי תאים חיסוניים יחד. לטענת החוקרים, התאים ההיברידיים האלו יכולים להימצא גם אצל חולים במחלות אוטואימוניות אחרות כמו טרשת נפוצה ודלקת פרקים. המחקר הנוכחי משמח ומרגש מאחר שמציאת התאים ההיברידיים החדשים, אם אכן יתברר שהם הגורמים לסוכרת סוג 1, תוביל לכיוונים חדשים בחקר המחלות האוטו-אימוניות, ואף סוללת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים עבורן. 


מקורות:

  1. מידע על סוכרת סוג 1
  2. התפתחות מחלת סוכרת סוג 1
  3. המאמר המקורי

איור מקורי של ענברי פינק

מאת:

ד"ר אסתרינה טרכטנברג

פוסט־דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג'. חוקרת כיצד הסביבה החברתית, ובפרט קשרים חברתיים, משפיעה על תפקודי המוח, מערכת החיסון והבריאות הכללית. בעלת תואר דוקטור במדעי המוח מאוניברסיטת תל־אביב.

עזרו לנו לצמוח עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

לכתבות נוספות



פונקציות הרמוניות ואנימציה ממוחשבת

לראשונה-טיגריסית חלתה בקורונה

תחקיר הצינור על קוטל העשבים "ראונדאפ"

47: פרק 47:אורן אוסטר - איך לפרוס לך את ה די.אנ.אי?

Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2025


פרסומות