Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

לימון לא מוסיף המון [אחד באפריל]

01/04/2020



מאת: מייקל סולומונוביץ, ד"ר יניב טננבאום קטן

מחקר חדש בתחום הביוכימיה המלקולרית מצא כי בפלות בטעם לימון זה פיכ"ס (F.I.H.S - Frequently Induced High Saline) זה פוסט ל-1 באפריל.

אומנם על טעם ועל ריח אין להתווכח, אבל כשמדובר על וופלימון, המדע דווקא מראה תמונה אחרת לגמרי. חוקרים מהמכון לחקר הטעמים והבריאות ממסצ'וסס, ארה"ב בדקו ומצאו כי וופלימון הינו Frequently Induced High Saline) F.I.H.S) או בעברית פיכ"ס. החוקרים בדקו את רמות ה-pH ומצאו כי הן גבוהות בהרבה מן המותר על פי התקן.

התוצאות החדשות הינן בעייתיות, אולם ככל הנראה לא מפתיעות למי שמכיר את התחום מההיבט המדעי. תהליך הכנת הוופלימון מתחיל בוופל רגיל ואולי אפילו טעים, העובר תהליך בשם "הלמנה" (מהמילה לימון). בתהליך זה, נחשף הוופל לכמויות גבוהות ומרוכזות של מלח לימוני למשך מספר ימים, עד שהוא מאבד את טעמו המקורי והטבעי והמילוי שלו הופך ללימוני תוך עלייה משמעותית ברמות החומציות של הוופל.

בשלב השני, הוופל (שעכשיו עשיר בלימוניות מרוכזת) מוכנס לקדרה מחוממת, שם יעבור תהליך אפייה שבו החום הגבוה יגרום לאידוי הלחות שבוופל, עד לקבלת המרקם העבש והמוכר. בשלב האחרון המוצר נארז ונשלח לחנויות, ריחמנא ליצלן.

אז מה קורה לגוף שלנו כשאנו אוכלים וופלימון?

בתוך הקיבה שלנו ישנן חומצות שתפקידן הוא לפרק את המזון שאנו צורכים כחלק מתהליך העיכול. חומצות אלו נועדו לפרק מגוון רב של אבות מזון ואפילו מזון בעל רמות שונות של חומציות.

מכיוון שרמות ה-pH בוופלימון כל כך גבוהות, בעת תהליך העיכול, הגוף שלנו נאלץ להשתמש ביותר משאבים מבדרך כלל על מנת לפרק אותו בתוך הקיבה שלנו. לאורך זמן, זה עלול לגרום לסיבוכים רבים, הן במערכת העיכול והן במערכות אחרות בגופנו.

על פי דבריו של ד"ר דן בואנו-סבור, החוקר שהוביל את המחקר, מומלץ להימנע מצריכת וופלימון ככל האפשר ויש לבדוק האם אותן השפעות קיימות גם במוצרים נוספים עם לימון:

"מכיוון שאחוז הוופל שיש בוופלימון הוא משמעותית נמוך יותר מאחוז הלימון, צריכת וופלימון עלולה ליצור סיבוכים ובעיות רבות במערכות העיכול, המוח, המוטוריקה, הזיכרון, ואף באיזור במוח שאחראי על חשיבה הגיונית. מי שבעיקר נמצא בקבוצת הסיכון של הוופלימון הן נשים, גברים, ילדים, תינוקות, קשישים ועזים."

השלב הבא, כך ד"ר בואנו-סבור מספר, הוא פיתוח חיסון לוופלימון. חשוב להזכיר כי כיום, לצערנו, אין עדיין טיפול קיים למי שנחשף לוופלימון ולאלו שהתמכרו לוופלימון אין כרגע אף מענה טיפולי. בשנת 2015 היה ניסיון להקים מרכז גמילה, אך הפרוייקט נעצר לאחר שמפגינים המכורים לוופלימון בלמו את מהלך הבנייה.

בתמונה: גרף המציג את דרגת ההתדרדרות של המצב הבריאותי והנוירולוגי בעת צריכת וופלימון

בימים אלו, מדענים רבים קוראים לחקיקה מסודרת נגד צריכת וופלימון, בתקווה למגר את התופעה ולמזער את הנזקים הבריאותיים שנגרמו כתוצאה מצריכתו.


מקורות

המחקר של ד"ר בואנו-סבור

מאת:

מייקל סולומונוביץ

בוגר תואר ראשון B.A בתקשורת עם התמחות בתקשורת דיגיטלית ושיווק ממכללת עמק יזרעאל ובוגר לימודי עיצוב גרפי ממכללת נשיא טכנולוגיות, רמת גן.

ד"ר יניב טננבאום קטן

דוקטור לפיזיקה, בוגר הטכניון בחיפה. התמחה בפיזיקה של חלקיקים יסודיים, פיזיקה של מצב מוצק ואופטיקה. כיום, עוסק בעיבוד תמונה, עיבוד אותות ובלמידת מכונה. לשעבר המנהל המקצועי של עמותת "מדע גדול, בקטנה".

עזרו לנו לצמוח עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

לכתבות נוספות



לנווט במבוך הפייק [1 באפריל]

צב ים יבשה

צבעוני ההרים

בדיקת פאפ

Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2025


פרסומות