Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

כלנית מצויה

02/03/2021



מאת: שגיא ברודסקי, דנה בר-צבי

 

מרבדים אדומים של כלניות מכסים בימים אלה את מחוזותינו. הכלנית המצויה היא הפרח הלאומי של ישראל [1], ועל-פי סקר של החברה להגנת הטבע – פרח הבר המוכר ביותר בארץ [2]. הכלנית, המשתייכת למשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae), פורחת בין סוף דצמבר לאפריל, ושיא פריחתה הוא בין פברואר למרץ. לפרח הכלנית 6-5 עלי כותרת על-פי-רוב, ולעיתים אף יותר. הפרח חסר עלי גביע, ושלושה עלי מעטפת חובקים אותו בצעירותו ומתרחקים ממנו ככל שהוא מתבגר.

לפרח הכלנית יש איברי רבייה נקביים (עֲלָיִים) וגם זכריים (אבקנים). כדי למנוע הפריה עצמית, וכך להבטיח מגוון גנטי רחב יותר, יש לכלנית מנגנון של הפרדה בזמן: תחילה, כשהפרח צעיר, פעילים רק איברי הרבייה הנקביים במשך כיומיים-שלושה, והאבקנים מבשילים מאוחר יותר, 10-8 ימים לאחר תחילת הפריחה. כאשר הפרח מתבגר מופיעה טבעת לבנה במרכזו, סביב האבקנים, ככל הנראה כדי להודיע למאביקים על הבשלתם.

אף שהכלנית מזוהה בעיקר עם הצבע האדום, יש כלניות בעלות פרחים בצבעים שונים, כגון לבן, כחול וסגול. במחקר ישראלי חדש נמצא כי לצבע הפרח יש השפעה על סוג החרקים המאביקים אותו – הסקרנים שביניכם ישמחו לדעת כי בשדות צבעוניים דבורי הדבש מעדיפות כלניות לבנות וכחולות על פני כלניות אדומות [3]. החוקרים אף משערים כי גם לרוח יש חלק חשוב בהאבקת הכלנית.

דבורת דבש על כלנית אדומה. צילום: אורן אוסטר

המנגנון הגנטי האחראי לקביעת צבע הפרח נחקר רבות על-ידי ד"ר אורה הורוביץ ופרופ' דניאל זהרי, ונמצא כי מעורבים בו לפחות ארבעה גנים שונים [4]. בשנים האחרונות נערך מחקר, בשיתוף בין אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, שמטרתו למפות את צבעי הכלניות באזורים השונים בארץ. יצאתם לטייל וראיתם כלניות? צלמו תמונה והיכנסו לדווח [5]. וכמובן, חשוב לזכור כי הכלנית היא צמח מוגן ואסור לקטוף אותה על-פי חוק.


מקורות והרחבות: 

[1] על בחירתה של הכלנית לפרח הלאומי של ישראל

[2] תוצאות סקר פרחי בר של החברה להגנת הטבע

[3] האבקה והבדלים גנטיים בכלניות

[4] שלל הצבעים של פרחי הכלניות

[5] לדיווח ולתיעוד צבעי כלניות

מאת:

ד"ר שגיא ברודסקי

מנהל מדעי ב"מדע גדול, בקטנה". בעל דוקטורט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. ביולוג חישובי בחברה שמפתחת טיפולים מותאמים אישית למחלת הסרטן.

דנה בר-צבי

סמנכ"לית תפעול ב"מדע גדול בקטנה", וחברה בצוות המדעי כעורכת מדעית וככותבת. ביואינפורמטיקאית. דוקטורנטית במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן.

עיצוב:

נעה אילן

מעצבת ומאיירת. נעה היא מעצבת פנים בעלת הסטודיו Noa&Mia Designs המתמחה בחללים מסחריים, מאיירת איורים למאמרים מדעיים וסטודנטית לתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.

עזרו לנו לצמוח עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

לכתבות נוספות



תאים מהונדסים נגד חיידקים עמידים

הכירו את עקרבי ישראל

לא טוב היות האדם לבדו

הידעת?

Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2025


פרסומות