לפני כשבוע, ב-25 בפברואר 2021, התפרסם המחקר המקיף מסוגו בעולם, שעקב אחר יעילות חיסון ה-mRNA של פייזר לנגיף הקורונה בישראל. המחקר כלל כ-600 אלף מחוסנים, וקבוצת ביקורת של כ-600 אלף שעדיין לא חוסנו. נמצא שחיסון בשתי מנות מפחית ב-94% את התחלואה, וב-92% את התחלואה הקשה. מחקר זה מוסיף ידע רב על יעילות החיסון, ובפרט בתנאי אמת. המחקר עורר הדים בתקשורת ובשיח המדעי בארץ ובעולם - בכתבה זו, נפרט את שיטות ותוצאות המחקר ואת חשיבותן.
כ-250 מיליון מנות חיסון לקורונה ניתנו עד כה ברחבי העולם, כאשר מדינת ישראל היא המובילה במתן חיסוני קורונה לנפש. נכון לעתה, למעלה ממחצית מאוכלוסיית ישראל כבר קיבלה מנה אחת לפחות של החיסון לקורונה, חיסון mRNA של פייזר-ביונטק הנקרא BNT162b2. חיסון זה הדגים יעילות גבוהה במיוחד בניסויים הקליניים שפרסמה חברת פייזר: לאחר יותר מ-7 ימים ממתן המנה השנייה של החיסון, שיעור המאובחנים עם קורונה בקבוצת הניסוי, שחוו תסמינים כלשהם, היה נמוך ב-95% לעומת קבוצת הביקורת.
בניסויים הקליניים של פייזר חולקו המשתתפים באופן אקראי לקבוצות שקיבלו חיסון או פלצבו (תמיסת מלחים), והמחקר נערך בסמיות כפולה - כלומר, גם משתתפי המחקר וגם החוקרים המלווים לא ידעו, בזמן אמת, מי קיבל מנת חיסון ומי מנת פלצבו. לכן אנו יכולים להניח שאין הבדלים משמעותיים בין המאפיינים וההתנהגות של המחוסנים ללא-מחוסנים, שנבחרו באקראי ואינם יודעים אם חוסנו או לא.
ובכל זאת, נותרה השאלה הבוערת של יעילות החיסון בתנאי אמת, בשטח, כשהוא ניתן לאוכלוסייה הרחבה בישראל. על שאלה זו ניתן לענות רק במחקר תצפיתי, מנתונים של אנשים שהתחסנו מול אנשים שלא התחסנו. הבעיה היא שבמחקר כזה, המחוסנים עשויים להיות שונים בתכונותיהם ובהתנהגותם מאלו שלא חוסנו - לכן נדרש תכנון מחקר קפדני על מנת למזער את ההבדלים הללו, שעשויים להטות את תוצאות המחקר.
המחקר התצפיתי הגדול בעולם נערך על ידי מכון כללית למחקר, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, והתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine. קבוצת המחקר השתמשה בשיטות אפידמיולוגיות וסטטיסטיות שונות ומתקדמות, על מנת להעריך את יעילות החיסונים. שילוב של כמה גורמים ייחודיים למערכת הרפואה בישראל אפשרו לקבוצת המחקר לבצע את המעקב האיכותי והמדויק עד כה: לקופת החולים יש גישה לתיק הרפואי של משתתפי המחקר, בנוסף למידע על ביצוע החיסון ועל תוצאות של בדיקות קורונה.
קבוצת המחקר עקבה אחר נתוני התחלואה של 597 אלף מבוטחי כללית, שהתחסנו עד ל-1.2.2021, ונתוני התחלואה של 597 אלף לא-מחוסנים, אשר נבחרו בקפידה – לכל אדם מחוסן הותאם אדם לא-מחוסן (באותה עת) אשר דמה לו מבחינת מין, גיל, מגזר, מקום מגורים, מחלות רקע, עבר חיסוני קודם ועוד. באופן זה קירבו החוקרים ככל האפשר את הסיכוי של המחוסנים ושל הלא-מחוסנים להידבק או לחלות קשה בקורונה, ואִפשרו השוואה אמינה בין הקבוצות.
האפקט המגן של החיסון נצפה החל מ-14 יום לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה. יעילות המנה הראשונה במניעת מחלה תסמינית הוערכה בכ-57%; במניעת אשפוז - 74%; במניעת תחלואה קשה - 62%; ובמניעת תמותה - 72%.
יעילות המנה השנייה במניעת תחלואה תסמינית הוערכה בכ-94%; במניעת אשפוז - 87%; ובמניעת תחלואה קשה - 92% (נתונים מלאים - בטבלה 1 להלן). שיעורי התחלואה בקבוצת המחוסנים ובקבוצת הביקורת היו מאד דומים ב-12 הימים הראשונים לאחר החיסון, שבהם עדיין לא צפויה להיות תגובה חיסונית - מה שמצביע על התאמה טובה של הביקורות למחוסנים.
מעניין לציין שתוצאות המחקר התצפיתי שערך מכון כללית למחקר דומות לתוצאות הניסויים הקליניים שערכה חברת פייזר, ועל כן מחזקות אותן. בנוסף מציינת קבוצת המחקר שיעילות החיסון בקבוצת הגילים המבוגרת והצעירה מגיל 70, זהה - השוואה שלא התאפשרה בניסוי הקליני של פייזר בשל גודל המדגם, והתאפשרה במחקר הענק של כללית. מכיוון שבתקופת המחקר, הווריאנט הבריטי (B.1.1.7) היה נפוץ בישראל ואחראי על כ-80% מהמקרים, התוצאות מרמזות שהחיסון יעיל גם כנגדו.
לסיכום, תוצאות המחקר מלמדות שחיסון ה-mRNA של חברת פייזר-ביונטק יעיל ביותר במניעת תחלואה קשה, אשפוזים ותמותה, לא רק במסגרת מחקרים קליניים מבוקרים אלא גם בעולם האמיתי. לעומת מצבנו בשנה שעברה, היום אנחנו מצוידים בידע, בהבנה קלינית רחבה יותר, וכעת גם בחיסונים. יש בהחלט מקום לאופטימיות, אך מוטב גם לזכור – הגנה של 94% אינה 100% - יש להקפיד ולהישמע להוראות משרד הבריאות.
ואם עוד לא התחסנתם, צאו להתחסן.
טבלה 1: יעילות החיסון לקורונה לפי המחקר של כללית (בסוגריים - רווח בר-סמך של 95%)
אבחון של קורונה, עם או בלי תסמינים |
מחלה תסמינית |
אשפוז | מחלה קשה |
|
20-14 ימים לאחר המנה הראשונה | 46%
(51-40) |
57%
(63-50) |
74%
(86-56) |
62%
(80-39) |
27-21 ימים לאחר המנה הראשונה | 60%
(66-53) |
66%
(73-57) |
78%
(91-61) |
80%
(94-59) |
7 ימים לאחר המנה השנייה | 92%
(95-88) |
94%
(98-87) |
87%
(100-55) |
92%
(100-75) |
מקורות והרחבות:
- למאמר המתאר את יעילות החיסון באוכלוסיית כללית - BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Mass Vaccination Setting
- למאמר על הניסוי הקליני של פייזר - Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine
- החיסון לקורונה - מדע גדול בקטנהכיצד עובד חיסון mRNA - מדע גדול בקטנה
- שאלות ותשובות אודות חיסון הקורונה, אתר המרכז הרפואי הלל יפה
- שאלות ותשובות אודות חיסון הקורונה, אתר קופת חולים כללית