Logo
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

רקפת מצויה

09/03/2021



מאת: שגיא ברודסקי ודנה בר-צבי | עיצוב: נעה אילן

 

הרקפת המצויה (Cyclamen persicum) היא אחד הצמחים המוכרים והיפים ביותר בארצנו. הרקפת צומחת באדמות טרשים, במדרונות סלעיים ובחורשות אורנים, ולה פקעת כהה וגדולה אשר טמונה סמוך לפני הקרקע. חלק מהרקפות פורחות בסתיו, לפני שהן מוציאות עלים ("מופע סתווי"), וחלקן מוציאות תחילה עלים, ולאחר מכן פורחות בחודשי החורף ("מופע חורפי"). לרקפת עלים משוננים דמויי לב, ועליהם שרטוטים וכתמים בהירים אשר משתנים מצמח לצמח. בניגוד למרבית הצמחים, פרחי הרקפת פונים כלפי מטה, ככל הנראה כדי למנוע פגיעה של גשם באיברי הפרח. חמישה עלי כותרת המופשלים כלפי מעלה נותנים לפרח את מראהו הייחודי. לפרח חמישה עלי גביע, חמישה אבקנים ועמוד עלי יחיד.

אומנם מבנה פרח הרקפת מתאים להאבקה על ידי דבורים, אך במחקר שנערך בישראל נמצא, למרבה ההפתעה, כי האבקה על-ידי דבורים היא נדירה. בסתיו רוב החרקים שמבקרים את פרחי הרקפת הם תריפסאים (חרקים קטנטנים) וזבובים רחפניים, ובחורף המאביק העיקרי הוא עש מהמין Micropteris elegans. הסבר אפשרי שעלה בעקבות ממצאים אלה הוא שבעבר הרקפת הואבקה בעיקר על ידי דבורים, אך מסיבות לא ידועות "איבדה" מאביקים אלו, ואת מקומן של הדבורים תפסו חרקים לא מתמחים ופחות יעילים בהאבקתה [1]. אחת הסברות היא שזמן הפריחה הארוך של פרח רקפת בודד, כשלושה שבועות, נועד לחפות על היעילות הפחותה של מאביקיה.

מכיוון שלא היה לישראל פרח לאומי רשמי, נבחרה הרקפת בשנת 2007  ברוב קולות לייצג את ישראל כפרח הלאומי בתערוכה בסין [2]. אך תקופת התהילה הייתה קצרה: בתחרות בחירת הפרח הלאומי של מדינת ישראל שנערכה ב-2013, לאחר קרב צמוד, הפסידה הרקפת לכלנית המצויה, והגיעה למקום השני [3].

במהלך ההיסטוריה היו לרקפת שימושים רבים ומגוונים, מרפואה ועד למאכל, ואפשר אף למצוא באינטרנט מתכונים מסקרנים שחלקי צמח הרקפת נכללים בין מרכיביהם. עם זאת, חשוב לזכור כי הרקפת המצויה היא צמח מוגן, ואסור לקטוף אותה על-פי חוק! המבקשים לטעום מתכוני רקפות יכולים לסור למשתלה הקרובה לביתם ולקנות עציץ רקפות. אנא שמרו על הרקפות למען הדורות הבאים, כדי שגם הם יוכלו להנות מפרח יפהפה זה, שכמעט והיה לפרח הלאומי שלנו.


מקורות והרחבות:

[1] מאמר  על האבקת הרקפת

[2] בחירת הרקפת לתערוכה הבוטנית לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג

[3] בחירת הפרח הלאומי של ישראל

מאת:

שגיא ברודסקי

ביולוג חישובי, בוגר תואר ראשון במדעי הצמח ותואר שני בביולוגיה של מערכות. דוקטורנט במחלקה לגנטיקה מולוקולרית במכון ויצמן ומנהל מדעי בעמותת "מדע גדול בקטנה".

דנה בר-צבי

דוקטורנטית באוניברסיטת ת"א. ביולוגית חישובית וניסויית, תואר שני בתחום ביולוגיה של מערכות במכון ויצמן במחלקות גנטיקה מולקולרית ומדעי הצמח והסביבה, תואר ראשון במדעי בע"ח בפקולטה לחלקאות, האוניברסיטה העברית.

עיצוב:

נעה אילן

מעצבת ומאיירת. נעה היא מעצבת פנים בעלת הסטודיו Noa&Mia Designs המתמחה בחללים מסחריים, מאיירת איורים למאמרים מדעיים וסטודנטית לתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.

עזרו לנו לצמוח שלחו לחברים
Facebook linkedin twitter whatsapp email

עוד כתבות



לא הורגים נחשים!

מוסך הלבבות השבורים

הידעת? עצי הסקויה הם העצים הגדולים והעתיקים ביותר על כדור הארץ

צבא חיסוני לכל גידול סרטני


פרסומות
Logo
הצהרת נגישות
  • ראשי
  • תחומי עניין
  • פודקאסט מדברימדע
  • סדרות
  • קצת עלינו
  • צוות העמותה
  • צרו קשר
  • EN

All rights reserved. © Copyright 2023