
מדי כמה חודשים זועקות הכותרות בעיתון: "אסטרואיד ענק בגודל הפירמידה של גיזה בדרכו אלינו"; "אסטרואיד בגודל של אצטדיון כדורגל עלול לפגוע בכדור הארץ"; "אסטרואיד כמו זה שהשמיד את הדינוזאורים הולך להביא לנו כיף"; או "זה הזמן להיכנס לפאניקה – אסטרואיד עומד להשמיד אותנו". נסביר מה מקורן של ידיעות אלה ומה העובדות שמאחוריהן, ונגלה – האם באמת נשקפת לנו סכנה מאסטרואידים?
מדי כמה חודשים אנחנו קוראים באתרי החדשות על אסטרואיד שמתקרב אלינו מאוד ועלול להשמיד את כולנו [4-1]. הכותרות האלה מפחידות, והניסוח שלהן מלחיץ (כי קליקבייט), אך נראה שהלחץ מיותר: אף שחלקנו אולי מייחלים לכך, הסיכוי שאסטרואיד ישמיד את האנושות בזמן הקרוב הוא נמוך מאוד.
עם זאת, אנחנו יודעים שהיו דברים מעולם: אסטרואידים ענקיים פגעו בכדור הארץ וגרמו לקטסטרופות. יש האומרים שפגיעה כזו היא שגרמה להשמדת הדינוזאורים, לדוגמה. כדי להעריך את מידת הסכנה ולהתכונן מראש, מדינות וסוכנויות חלל שונות עוקבות אחרי גופים קרובים בשמיים. אבל מהם "גופים קרובים"? לְמה הם קרובים, ועד כמה?
כשמודדים מרחקים עצומים בחלל השימוש ביחידות מידה של קילומטרים אינו נוח. לכן הגדירו האסטרונומים יחידת מידה חדשה, וקראו לה בשם הלא-צפוי "יחידה אסטרונומית" (AU). גודלה של יחידת אורך זו שווה למרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש, כ-151 מיליון קילומטר. גוף נחשב קרוב אם המסלול שלו מביא אותו למרחק 1.3 יחידות אסטרונומיות מהשמש [5]. כלומר, כל גוף שהמסלול שלו יביא אותו למרחק 196 מיליון קילומטר מהשמש ייחשב גוף קרוב, ואנו נעקוב אחריו.
שימו לב שההגדרה של גוף קרוב אינה תלויה במיקום הגוף יחסית לכדור הארץ, אלא רק במרחק מהשמש: הגדרנו מסביב לשמש מעטפת הקרובה (במונחים אסטרונומיים) למסלול של כדור הארץ, ואנחנו עוקבים אחר כל גוף שנכנס למעטפת זו, בלי קשר למרחק שלו מכדור הארץ עצמו. לצורך העניין, אסטרואיד עשוי להגיע למרחק מהשמש השווה בדיוק למרחק כדור הארץ ממנה, אבל בעת התקרבות האסטרואיד אל השמש יהיה כדור הארץ בצידה השני (ראו איור 1). אסטרואיד כזה יוגדר גוף קרוב, ואנו נעקוב אחריו.

איור 1
סוכנויות החלל עוקבות אחר כ-26,000 גופים שנחשבים קרובים [6]. חלק מן הגופים שאנחנו עוקבים אחריהם הם בגודל מטרים ספורים עד עשרות מטרים, חלקם בגודל מאות מטרים וחלקם בגודל של קילומטר ויותר (ראו איור 2, [6]).

איור 2
כשאנו עוקבים אחר גוף בחלל, ביכולתנו לשרטט את המסלול שהוא עבר. על סמך מסלול זה, בעזרת משוואות התנועה שניסח קפלר, נוכל לקבוע את המסלול העתידי של הגוף. (עוד על חוקי קפלר בפוסטים על מסלולים בחלל [7 ,8]). כך יודעים האסטרונומים לחזות מה יהיה מיקומם של האסטרואידים בעוד עשרות ומאות שנים, לחשב מה יהיה המרחק המינימלי בינינו לבין האסטרואיד, וגם להעריך מה הסיכוי שהוא יפגע בנו.
אסטרונומים מחשיבים למפגש או מעבר קרוב מאוד התקרבות של גוף למרחק 0.2 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ, או פחות. כלומר, מפגש אסטרונומי מתרחש כאשר גוף מגיע למרחק 30 מיליון קילומטר מכדור הארץ. נשמע קרוב? מרחק זה גדול פי מאה בערך מן המרחק שבינינו לבין הירח! אז כשאסטרונום של נאס"א אומר שצפוי מפגש בינינו לבין אסטרואיד, על פי רוב יהיה המרחק בינינו לבין האסטרואיד גדול פי כמה וכמה מן המרחק בינינו לבין הירח. אומנם אין זה נדיר שמתרחש מעבר של גוף, ואף גוף גדול, במרחק קטן מן המרחק אל הירח, אבל גם במקרים אלה הסיכוי להתנגשות קטן מאוד.
אומנם הסכנה להתנגשות הרסנית עם אסטרואיד אינה גדולה, כפי שהסברנו, ובכל זאת מתכוננות סוכנויות החלל למצב שבו יהיה חשש שעצם שמימי יתקרב אלינו יותר מדי. למקרה כזה הוכנו תוכניות מגירה לפעולות שונות שמטרתן להסיט את האסטרואיד ממסלולו. אומנם תוכניות אלה אינן כוללות גיוס של צוות קודחי נפט בהובלת ברוס וויליס, ובכל זאת אנחנו יכולים לישון בשקט, בלי לחשוש שהשמים ייפלו עלינו.
תודה לנוגה דננברג על האיור
עריכה: סמדר רבן
מקורות והרחבות:
[1] וואלה: בגודל הפירמידה הגדולה בגיזה: אסטרואיד עצום בדרכו אלינו
[2] וואלה: יום לפני הבחירות בארצות הברית: אסטרואיד עלול לפגוע בכדור הארץ
[3] וואלה: בסופ"ש הקרוב: אסטרואיד גבוה מבניין אמפייר סטייט עלול להתרסק בכדור הארץ
[4] וואלה: בנאס"א עוקבים אחר אסטרואיד עצום שעלול לשים קץ לאנושות כולה - כבר בחודש הבא
[5] אתר האום: מעקב אחרי גופים קרובים
[6] נאס"א: פילוג גופים קרובים לפי גודל