כולכם מכירים את הסיטואציה — הגיע סוף השבוע ואתם מבלים את אחר הצהריים שלכם בארוחה נעימה עם חברים או בני משפחה מועדפים באוויר הפתוח. לא חולף זמן רב עד שאתם מגלים שהארוחה היא בעצם אתם: מעופפות זמזמניות ומחוסרות נשמה הגיעו למצוץ את דמכם. אבל איך ייתכן שבזמן שאתם נעקצים ללא הרף על ידי היתושות, אחרים לא ירגישו במטרד? ולמה נדמה שיש ליתושות העדפה ברורה למנות מסעדה מסוימות, וברגע ש״מגנט היתושות״ השולחני מורח חומר דוחה הן עוברות לאדם הבא ברשימה? מחקר חדש מנסה לשפוך אור על התופעה.

בואו נדבר על אחד היצורים המציקים ביותר — היתושה. מעבר לעובדה שמדובר בבעל החיים הקטלני ביותר בעולם, נשאית של מחוללי מחלות רבים, כמו מלריה, קדחת דנגי וזיקה, ולפיכך אחראית למעל ל-700 אלף מתים בשנה לפי ארגון הבריאות העולמי [1] — היא גם פשוט בלתי נסבלת. 

בסדר, את חרק מרושע שגורם למותם של מלא אנשים קיבלנו, אבל למה זה חייב לעצבן ולגרד כל-כך? עולם המדע מתעסק רבות בפיתוח חידושים וטיפולים שיפחיתו מהנזק העצום שגורמות היתושות, אבל זה עניין לכתבה אחרת. כאן נעצור לרגע וננסה להתרכז בסוגיה החשובה מכולן — למה הן תמיד עוקצות דווקא אותי?

יתושות נעזרות בפחמן הדו חמצני שאנו פולטים ובחום הגוף שלנו על מנת לאתר אותנו, אבל מכיוון שתכונות אלו מאפיינות כל אדם, אין בכך להסביר את מה הופך את חלקנו למגנטי יתושות. העדפת היתושות לאדם מסוים יכולה להשתנות במצבים מסוימים — שני מחקרים הראו שנשים בהיריון הופכות אטרקטיביות יותר ליתושות האנופלס (Anopheles gambiae, נשאיות עיקריות של טפיל המלריה באפריקה), ומחקר נוסף הדגים כי לאחר שתיית בירה אדם הופך מושך יותר בעיני היתושות [2-4]. ממצא חריג אפילו יותר הוא, שאנשים שנדבקו במלריה הופכים מושכים יותר עבור היתושות ובכך מסייעים להפיץ את המחלה [5-6]. 

למרות ההשפעה המתוארת של שינויים סביבתיים, ברור לי שחלקכם יישבעו שהם אטרקציה ליתושות מהרגע שהגיעו לאוויר העולם, בעוד אחרים לא יזכרו עקיצה מהי. אם כן, מה גורם להבדל המהותי הזה בינינו? במחקר חדש שנערך במעבדתה של פרופ׳ לסלי ווסהל באוניברסיטת רוקפלר, אשר פורסם בכתב העת Cell, ניסו לענות על השאלה [7]. 

מושא המחקר היה "יתוש היום המצרי" (Aedes aegypti), שמקורו באפריקה והוא נשא של מחולל קדחת הדנגי ושל נגיף הזיקה, בין היתר. למזלנו, בינתיים, יתוש היום המצרי אינו נמצא בארץ, אבל זכינו לארח במחוזותינו את "אחיו" הלא פחות מעצבן, "יתוש-יום טיגריסי" (Aedes albopictus, המכונה גם "הטיגריס האסייתי"), שפלש לישראל בסביבות שנת 2002 [8].

בשלב הראשון רצו החוקרות לבדוק את העדפת היתושות לאנשים שונים. לשם כך הן בנו בחדר חמים ולח מתקן, שמאפשר ליתושות בחירה בין שני אינדיבידואלים. מצידו האחד של המתקן נפלט אוויר מועשר בפחמן דו חמצני, שמתפצל לשתי תעלות וחולף על פני ידיהם של שני הנבדקים [ראו סרטון, 9]. האוויר מסיע חומרים נדיפים שנפלטים מידי הנבדקים בהמשך התעלות, שמתנקזות לחלל שבו נמצאות היתושות. כך יכולות היתושות לבחור ב"מנה" המועדפת עליהן ולהתקדם בתעלה שמובילה לאחד מהם. לשמחתם של הנבדקים, היתושות נעצרות במלכודת לפני שהספיקו לטעום את דמם. 

בניסוי המקדים גילו החוקרות שני דברים חשובים - הראשון הוא שהן יכולות לראות העדפה ברורה של היתושות לנבדקים מסוימים. הדבר השני הוא שלצערן מאוד קשה להשיג נבדקים שיסכימו לשבת בחדר חם, לח ומגעיל במשך שעות ארוכות. החוקרות מצאו פתרון יצירתי לבעיה — שימוש בגרביוני ניילון, שמוצמדים לידי הנבדקים למשך שש שעות ולאחר מכן מונחים במתקן במקום ידיהם [סרטון שמדגים את הכנת הגרביונים, 10]. הגרביונים הצליחו לשחזר במדויק את העדפותיהן של היתושות שנמדדו בניסוי המקדים.  

כעת, כשהמערכת הניסויית מתפקדת בצורה חלקה, ערכו החוקרות טורניר בין כל שמונת הנבדקים הראשונים של המחקר ובחנו את העדפת היתושות לכל אחד מהם, על-ידי הצלבה של כל הזוגות האפשריים של המשתתפים. הניסוי חשף היררכיית אטרקטיביות ברורה בין משתתפי המחקר. היתושות הדגימו הבדלים עצומים במשיכה לנבדקים השונים: אחד הנבדקים הראה אטרקטיביות של מעל פי 100 על פני נבדקים אחרים. העדפותיהן של היתושות נשארו יציבות על פני כל תקופת המחקר, שארך יותר משנה!

היכולת של היתושות למצוא אותנו במהירות וממרחק רב מתאפשרת בזכות חוש הריח המפותח שלהן, שמתבסס על מעל ל-200 קולטנים שאמורים לזהות מולקולות נדיפות שונות. על מנת לאתר את קבוצת הקולטנים שגורמת ליתושות להעדיף אנשים מסוימים על פני אחרים, פנו החוקרות להנדסה גנטית ויצרו מוטציות בארבעה חלבונים בעלי תפקיד מרכזי בחישת הריח. מוטציה בכל אחד מארבעת החלבונים אמורה לשתק את פעילותם של של עשרות קולטנים שונים בו זמנית. אף שהיתושות הפגינו ירידה כללית במשיכה וביכולת האיתור של כל הנבדקים בעקבות כל אחת מהמוטציות, סדר העדפת הנבדקים השונים נשאר זהה. 

אם כן, מה גורם להבדלים התהומיים האלו בין הנבדקים? תאי העור שלנו מפרישים חומר שעוותי עשיר בחומצות שומן (מולקולות שמרכיבות שומנים). הרכב החומר השעוותי שמופרש משתנה בצורה דרמטית בין לאדם לאדם [11]. לכן, בשלב הבא פנו החוקרות לחיפוש חומרים שנמצאים על עור הנבדקים ויכולים להסביר את העדפות היתושות. לשם כך השתמשו החוקרות בכרומטוגרפיית גז, שמאפשרת להפריד ולזהות חומרים שנמצאו על הגרביונים שנלבשו על ידי הנבדקים. בניסוי זוהו שלוש חומצות שומן שונות, שנמצאו בכמויות גבוהות אצל הנבדקים האטרקטיביים ולא בנבדקים שהועדפו פחות על ידי היתושות! למרות דיווחים קודמים בספרות על כך שאנשים מסוימים מפרישים חומרים דוחי יתושות [12], לא נמצא במחקר חומר שמשותף לנבדקים הפחות אטרקטיביים.

 המחקר הנוכחי גילה שהמקור למרירות החיים שלי טמון ככל הנראה בעובדה שאני פולט מולקולות ייחודיות שגורמות ליתושות להעדיף דווקא אותי. לצערי הרב, המחקר הדגים בצורה משכנעת שהיררכיית העדפותיהן של היתושות נשארת יציבה לאורך זמן רב. עובדה זו מתיישבת היטב עם מחקר נוסף, שהוכיח שלגנטיקה תפקיד חשוב כשהראה כי העדפת היתושות לתאומים זהים נמצאת בהתאמה גבוהה משמעותית מאשר בתאומים לא זהים [13]. אם כן, מסתמן שאשמש כמוקד עלייה לרגל ליתושות עד יום מותי. אבקש לנצל את הבמה ולהודות לאימא ולאבא.

עריכה: ינון קחטן

הערות והרחבות:

1. ארגון הבריאות העולמי על מחלות זואונוטיות
2. מחקר שהראה כי נשים בהריון מושכות יותר בעיניי יתושות
3. מחקר נוסף שהדגים כי נשים בהריון מושכות יותר יתושות
4. מחקר שהראה כי אנשים ששתו בירה מושכים יותר בעיניי יתושות
5. עליית באטרקטיביות של נדבקי מלריה
6. מאמר נוסף שמראה עלייה במשיכה של חולי מלריה
7. המחקר החדש שהתפרסם במגזין Cell
8. תפוצת מיני יתושים בישראל - המשרד להגנת הסביבה
9. וידאו של המתקן מחשבון הטוויטר של ד״ר מריה אלנה דה אובלדיה אשר הובילה את המחקר
10. וידאו של הכנת הגרביונים
11. סקירה על חומצות השומן המגוונות שהעור מפריש
12. מחקר שמדגים העשרה לחומרים מסוימים אצל נבדקים פחות מושכים
13. מחקר שהראה תרומה גנטית משמעותית בהעדפותיהן של יתושות לנבדקים שונים.