
יצאנו מהמרחב המקוון! לכבוד יום הולדתו של אלברט איינשטיין שצוין בחודש מרץ, יצאנו סוף-סוף מהזום אל השטח: ערב פתוח וחגיגי לחובבי מדע בני כל הגילים נערך במרכז לחינוך מדעי בתל אביב (חמד"ע), ואנחנו היינו שם עם טלסקופים, הדגמות, סדנאות והרצאות מדהימות.
לפני שנתחיל, חידה: מה קורה לקרן של אור כשהיא נעה בתוך חללית? אם תטוסו בחלל ותשגרו אלומת אור מצידה האחד של החללית אל הצד השני, איך האור יתנהג? התשובה בהמשך.
ההפנינג התקיים במרכז לחינוך מדעי בתל אביב, והגיעו אליו מבוגרים, נוער וילדים בגילאים שונים, שבאו להיחשף למדע וליהנות מחוויה מעשירה.
בכל פינה בחמד"ע חיכתה הפתעה: מידע מרתק על איינשטיין, ניסויים שבהם חקרנו תופעות פיזיקליות , סיפוריהן של נשים פורצות דרך במדע, הדגמות חווייתיות וגם סדנאות שוות לילדים, שבהן הם למדו על הקשר בין אוריגמי לחלל והתנסו בהכנת מטוסי נייר, מסוקים ורקטות. לאחר מכן הם קיבלו הסבר קצר על הפיזיקה מאחורי צניחה, הכינו מצנחים שונים וניסו אותם. לבסוף נכנסו הילדים לכיתה חשוכה ונהנו מסדנת אופטיקה שכללה הדגמות מאירות עיניים.
האסטרונום אילן שפירא הגיע עם טלסקופים ותמונות אסטרונומיות והדהים את הקהל. יחד צפינו בכוכב הלכת צדק ולמדנו על החלל המקיף אותנו.
בין פעילות לפעילות זכו המשתתפים לראות כיצד נעזרים במדפסת תלת-ממד בהוראת הפיזיקה, וגם גילו ומה הקשר בין הצפנה, מחשוב קוונטי וכרטיסי אשראי.
בסיום החלק הראשון של הערב חולקו לילדים פרסים מדעיים מיוחדים: סימניות וסיכות שהכין צוות המעצבים של “מדע גדול, בקטנה”, מחזיקי מפתחות פיזיקליים שהודפסו במדפסת תלת-ממד בחמד”ע, וכובעי חמד”ע – כי אין כמו מדע עם סטייל ;).
חלקו השני של הערב כלל הרצאות מדעיות מרתקות לבני נוער ולמבוגרים:
פרופ' עילם גרוס ריתק אותנו בהרצאתו "לראות את הבלתי נראה: סיפורם של חורים שחורים ופרס נובל של 2020".
פרופסור עילם גרוס, פיזיקאי של חלקיקים ממכון ויצמן, עמד בראש קבוצת ההיגס של ניסוי ATLAS במאיץ החלקיקים ב-CERN בעת גילויו של בוזון היגס, "החלקיק האלוהי". כיום הוא עוסק במחקר על יישומים של בינה מלאכותית בפיזיקת חלקיקים. פרופ' גרוס הקדיש לנו מזמנו וסיפר לנו על חורים שחורים – תופעה אשר נראתה עד לא מזמן כמדע בדיוני [1]. הוא גולל את סיפורו של פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020, שניתן עבור ניבוי קיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו, ועל גילוי עדויות ממשיות לקיומו. אכן-כן, אנחנו סובבים סביב חור שחור, שבתוכו הזמן נעצר וחוקי הטבע המוכרים לנו אינם תקפים. בהרצאה למדנו כיצד נוצרים חורים שחורים, איך ניתן לגלות אותם, מה קורה לשעון של אסטרונאוט שנופל לתוך חור שחור, ואיך זה קשור לציורים של אשר [2].
תודה לפרופסור גרוס על ההרצאה המרתקת.
הרצאתו של ד"ר גלעד סבירסקי ענתה על השאלה "אבן או קרן אור - מה יותר כבד?"
ד"ר גלעד סבירסקי, פיזיקאי בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בהתמחות באסטרופיזיקה, הוא כיום איש הוראה ומלמד פיזיקה בחמד"ע. בהרצאה חווייתית הוא סיפר על התגלית הגדולה של איינשטיין, על קרני אור ועל רובי נרף.
מה קורה לקרן אור שנעה בתוך חללית? כשאור נע בתוך חללית שמהירותה משתנה בקצב קבוע (החללית מאיצה), הקרן לא תנוע בקו ישר, אלא תתעקם מעט. למה? מכיוון שתאוצת החללית יוצרת אפקט דומה לכוח כבידה, והכבידה – כמו זו של כוכבים או כוכבי לכת – גורמת לעיקום של אור. כך בדיוק הראה איינשטיין בתורת היחסות הכללית: כוח הכבידה הוא למעשה עיקום של המרחב-זמן. מה הקשר בין עיוות אור בחלל לבין משקפי ראייה? כיצד זה מסייע לנו בחקר החלל ובהבנת היקום? מי שנכח בהרצאה יודע [3].
מיכאל לוי חתם את הערב בהרצאתו "פיזיקה על גלגלים: על קשתות התהפכות לרכב, משלדג ועד פורמולה 1".
מיכאל הוא מהנדס בהכשרתו, בעל ניסיון עשיר בהוראת מדעים ובהובלת יוזמות חינוכיות. כיום הוא מלמד פיזיקה בחמד״ע ומכהן כסמנכ”ל ניו-מדיה בעמותת “מדע גדול, בקטנה” הוא גם מרצה ומפתח פעילויות, סדנאות ומשחקים במטרה להנגיש מדע ולחבר בין עולמות המדע, התרבות הפופולרית והחינוך.
ההרצאה התמקדה בפיזיקה שמאחורי קשתות התהפכות בכלי רכב לא שגרתיים, מכאלו המשמשים יחידות מיוחדות בצה״ל ועד רכבי מרוץ. יחד למדנו מהי קשת התהפכות, למה צריך אותה ובאילו כלי רכב היא מותקנת. כמו כן סקרנו את תכנון הקשת ולמדנו על הניסויים שמבצעים כדי לבדוק את תפקודה [4–8].
תודה ענקית לכל מי שלקח חלק, סייע, הדגים, הרצה – כל זה לא היה קורה בלעדיכם. האירוע היה תזכורת לכך שכשעובדים יחד – אפשר להזיז גלקסיות.
נתראה באירוע הבא. יום הולדת שמח, אלברט! 🎂
מקורות והרחבות
[1] חורים שחורים
[2] הרצאה של פרופ' גרוס על סימטריות, כוחות בטבע ובוזון היס (2020)
[3] עידוש כבידתי
[4] קפיצה מחשבתית מיחסות פרטית ליחסות כללית
[6] ניסויים לכלי רכב
[8] קשת halo פורמולה