פרסומת

היום, 22 בינואר, הוא יום הולדתו של הפיזיקאי היהודי־סובייטי לב לנדאו.
לנדאו, שנולד בשנת 1908, היה מן הדמויות הבולטות בפיזיקה התאורטית במאה ה־20. בשנת 1962 הוא זכה בפרס נובל "עבור התאוריות החלוציות שלו לחקר החומר המעובה, ובייחוד הליום נוזלי" [1]. אבל עיסוקו לא היה מוגבל רק לפיזיקה של החומר המעובה, וקשה להפריז בתרומתו לפיזיקה התאורטית בכללותה. הוא עסק במגוון אדיר של תחומים – ממכניקת הקוונטים, דרך פיזיקת הזורמים, מגנטיות ועל־מוליכות, ועד הקרינה הקוסמית.

רעיון מפתיע במיוחד של לנדאו הגיע דווקא מפיזיקת הפלזמה: הוא הראה שגלים חשמליים בפלזמה יכולים להיחלש ואף להיעלם גם ללא חיכוך וללא התנגשויות בין חלקיקים – תופעה הקרויה על שמו: דעיכת לנדאו (Landau damping). הרעיון האינטואיטיבי הוא שבפלזמה קיימים תמיד אלקטרונים שמהירותם קרובה למהירות התקדמותו של הגל. האלקטרונים האיטיים יותר יכולים "לרכוב" על הגל, כמו גולש על גל בים, ולקבל ממנו אנרגיה – וכך הגל מאבד מן האנרגיה שלו. אם מספר האלקטרונים האיטיים מן הגל גדול ממספר האלקטרונים המהירים ממנו, הגל נחלש ו"מתייצב". לנדאו ניבא את המנגנון הזה במאמר משנת 1946 [2] על תנודות בפלזמה אלקטרונית. מאמר זה הפך לאבן יסוד בהבנת פלזמה, הבנה הבאה לידי ביטוי במגוון תחומים – ובהם מעבדות היתוך גרעיני ומאיצי חלקיקים [3], ננו־חומרים, רוח השמש [4] ותהליכי חימום התווך הבין־כוכבי [5].

לנדאו לא הסתגר במגדל השן האקדמי, ולצד תרומתו למדע תרם רבות גם להוראת הפיזיקה. סדרת הספרים לנדאו–ליפשיץ ("Course of Theoretical Physics"), אשר היוותה סיכום מקיף של הפיזיקה שהייתה ידועה בעת חיבורה, הפכה לקלאסיקה, ועד היום נעשה בה שימוש נרחב – כפי שיוכלו להעיד סטודנטים לפיזיקה. בשנת 1962 זכו לנדאו וליפשיץ בפרס לנין על חיבור הסדרה.

לנדאו היה ידוע כאדם חד לשון, ועל דלת משרדו התנוסס שלט אזהרה הומוריסטי לסטודנטים: "זהירות, הוא נושך" [6].

חייו של לנדאו בברית המועצות ידעו תהפוכות: באפריל 1938, בתקופת "הטיהורים הגדולים" של סטלין, הוא נכלא למשך שנה שלמה בעקבות פרסום עלון מחאה שהשווה את הסטליניזם לפשיזם ולנאציזם [7]. בינואר 1962 הוא נפצע קשה בתאונת דרכים, והיה שרוי בתרדמת עמוקה במשך כחודשיים – עד שהתעורר במפתיע במהלך כנס רפואי שכונס בעניינו. פרס נובל שהוענק לו באותה שנה הועבר אליו באמצעות שגריר שוודיה במוסקבה.

לנדאו נפטר שנים ספורות לאחר התאונה, ב-1 באפריל 1968.

את תשוקתו של לנדאו למדע, שלא ידעה גבולות, הוא ביטא במכתב לאחייניתו:
"העיקר הוא לעשות הכול עם תשוקה, זה מייפה את חיינו מאוד" [6].

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

1. ההכרזה על זכייתו של לנדאו באתר פרס הנובל
2. Landau, L. D. On the Vibrations of the Electronic Plasma. Journal of Physics (USSR), 10, 25–34 (1946)
3. Buffat, X. Landau Damping. CERN Accelerator School Proceedings - Advanced Accelerator Physics - Spa, Belgium, (2024)
4. Chen, C.H.K., Klein, K.G. & Howes, G.G. Evidence for electron Landau damping in space plasma turbulence. Nat Commun 10, 740 (2019)
5. Lerche, I., Schlickeiser, R. Linear Landau damping and wave energy dissipation in the interstellar medium. Astronomy and Astrophysics, v.366, p.1008-1015 (2001)
6. מקור לציטוטים, ויקיציטוט
7. כרוז קורץ-לנדאו בויקיפדיה האנגלית