פרסומת

המחשבה האבולוציונית הקלאסית מתמקדת בדרך כלל בשאלה כיצד בעלי חיים מעבירים את הגנים שלהם לדורות הבאים. לכן, התנהגות מינית שאינה מובילה לרבייה נתפסה לעיתים כתעלומה או כתוצר לוואי מקרי. אולם ניתוח חדש של נתונים מ־59 מיני קופים (ובהם גם קופי־אדם), מציע לבחון את התמונה מזווית אחרת.

במחקר, שהתפרסם בעיתון Nature Ecology & Evolution, נמצא כי התנהגות חד־מינית (same-sex sexual behaviour) – כלומר בין נקבות בלבד או בין זכרים בלבד – אינה אקראית. נוסף על כך, היא מתועדת במינים רחוקים גנטית זה מזה, החיים באזורים שונים ברחבי העולם, דבר המרמז על כך שהתפתחה על פני העץ הגנטי באופן בלתי תלוי, או שהתפתחה משורש גנטי קדום בהיסטוריה האבולוציונית של הקופים.

נמצא גם שהתנהגות זו נפוצה במיוחד בקרב מיני קופים החיים תחת "לחץ" כגון:

• לחץ סביבתי – באזורים צחיחים ובאזורים שבהם משאבי המים והמזון מוגבלים, ולכן שיתוף פעולה בין הפרטים הוא צורך קיומי כנראה.
• לחץ חברתי – בקבוצות שבהן המבנה החברתי כולל היררכיה ומעמדות נוקשים, וייתכן שקיים בהן צורך בשיכוך מתחים [1-2].

לדוגמה, מחקר קודם הראה שאצל קופי מקוק רזוס (Macaca mulatta) התנהגות חד־מינית נפוצה בין זכרים. החוקרים סבורים שהתנהגות זו תורמת ליצירה ולחיזוק של בריתות חברתיות, ומשפרת את מעמדם של הזכרים בתוך הקבוצה. מתוצאות המחקר עולה כי התנהגות חד־מינית מסייעת לזכרים לבסס קשרים חברתיים חזקים, ובעקבות זאת הם נהנים גם מהזדמנויות רבות יותר להזדווג עם נקבות בקבוצה ולהביא צאצאים לעולם [3]. כלומר, נראה כי להתנהגות חד־מינית עשוי להיות תפקיד עקיף בהזדווגות ורבייה. עולה אם כן השאלה האם התנהגות חד־מינית תורמת להצלחה רבייתית, ולכן נבררה במהלך האבולוציה? על פי מחקר זה נראה כי התשובה חיובית, אבל נדרשים מחקרים נוספים, ובקבוצות שונות של בעלי חיים, כדי לבסס טענה זו באופן מקיף.

ובחזרה למאמר הנוכחי: במבט רחב יותר, נראה שהתנהגות חד־מינית בקופים פועלת כמעין “דבק” חברתי: אצל קופים רבים מגע מיני הוא אמצעי לחיזוק קשרים, לבניית אמון ולשיפור שיתוף הפעולה בתוך הקבוצה – חלופה להשקעת אנרגיה במאבקי כוח פנימיים.

ממצאים חדשים אלו מצביעים על כך שלפחות במספר דו־ספרתי של מיני קופים, היכולת לקיים קשרים חד־מיניים היא תכונה שנבררה במהלך האבולוציה משום שהיא מעניקה יתרון הישרדותי. היא מאפשרת חיים בקהילה גדולה ומלוכדת יותר, ניווט בתוך מבנים חברתיים רבי־מעמדות ושרידות כקבוצה חזקה גם באזורים שבהם הטבע פחות מסביר פנים.

בתמונת הנושא: קופי בונובו בגן החיות בסן דייגו (מקור: Wikimedia).

עריכה: סמדר רבן

מקורות

1. https://www.nature.com/articles/s41559-025-02945-8
2. https://www.nature.com/articles/s41559-025-02940-z
3. https://www.nature.com/articles/s41559-023-02111-y