החל באזורים עירוניים וכלה בנופי בראשית, כמעט כל פינה על פני כדור הארץ מושפעת מהאדם. מחקרים כמותיים מראים שחומרי הבנייה, הפסולת ומוצרי הטכנולוגיה שאנחנו מייצרים שוקלים היום יותר מכל מה שחי על הפלנטה. ולא מדובר בתחזית, אלא בהערכות של המאזן הנוכחי.

פרסומת

ב־2018 פורסם מחקר בהובלת ד"ר ינון בר-און ופרופ' רון מילוא ממכון ויצמן, שהציג לראשונה הערכה כמותית מקיפה של הביומסה העולמית [1]. כלומר, המסה היבשה של כל היצורים החיים בכדור הארץ הנמדדת לפי תכולת הפחמן שלהם. פחמן נבחר כמדד משום שהוא היסוד המרכזי במולקולות הביולוגיות שמרכיבות כל יצור חי, כמו חלבונים, סוכרים ושומנים. השיעור היחסי שלו ביצור נחשב קבוע למדי בין כל היצורים הדומים בכל העולם, למשל בין כל העצים, מה שהופך אותו למדד נוח ואחיד להשוואת מסות ביולוגיות בקנה מידה עולמי. 

כדי להעריך את כמות הפחמן בכלל היצורים החיים בכדור הארץ, שילבו החוקרים נתונים ממאות מקורות: מדידות שטח באזורים יבשתיים וימיים, הערכות מבוססות לוויין, מודלים אקולוגיים גלובליים ונתוני מקרו (נתונים ברמת-על, למשל סך כול שטחי היערות בעולם) מתחומים כמו אגרונומיה, ביולוגיה ימית ומיקרוביולוגיה. למשל, באמצעות לוויין ניתן לאמוד את צפיפות העצים באזורים מסוימים, ובמקביל לאסוף מהשטח דגימות מגזעי העצים ומהן לחשב את תכולת הפחמן הממוצעת בגזע העץ. את מכפלתם זה בזה מכפילים בשטחי היערות. את אותו העיקרון מיישמים גם עם שדות חקלאיים, אזורי מרעה, בתי גידול ימיים ועוד, עד שמתקבלת תמונה עולמית של הביומסה.

החוקרים חישבו את הביומסה והעריכו אומדן כולל של כ-550 גיגה־טונה (550 מיליארד טונות) פחמן, שמתוכה בערך 80% הם צמחים, ורובם עצים ביבשה. כ-15% מהביומסה שייכים לחיידקים וארכאונים – על-ממלכה נפרדת של מיקרואורגניזמים – אשר רובם חיים בתוך הקרקע ובקרקעית הים. חמשת האחוזים הנותרים מתחלקים בין פטריות, פרוטיסטים –קבוצה של יצורים, ברובם מיקרוסקופיים, בעלי חיים ובני אדם. בעלי החיים כולם, כולל חרקים, דגים, ציפורים ויונקים, מהווים פחות מ-3% מכלל הביומסה והביומסה של בני האדם היא כ-0.06 גיגה־טונה פחמן או כ-0.01% מכלל הביומסה בלבד.

שנתיים לאחר מכן, אותה קבוצת מחקר פרסמה מאמר אחר ובו הצעתם לאומדן עולמי נוסף [2]. לא של החומר הביולוגי, אלא של החומר שמיוצר על ידי האדם. החוקרים אספו נתוני ייצור וצריכה של חומרי בנייה, מתכות, פלסטיק, זכוכית, טקסטיל, פסולת תעשייתית ומוצרים אחרים ויצרו מודל שמחשב את המסה הכוללת של "חומר אנתרופוגני", כלומר חומר שמקורו בפעולות האדם. המודל שילב לא רק את כמות הייצור אלא גם את תוחלת החיים של חומרים שונים. המודל מבחין בין חומר שמתווסף למאזן לאורך זמן, למשל בטון ובין חומר מתכלה כמו נייר. לפי ההערכות, כבר בשנת 2020 עקפה המסה של החומר האנתרופוגני את המסה של כל מה שחי. החישובים הראו שקצב הייצור השנתי של חומר מעשה ידי אדם באותה שנה עמד על כ-30 גיגה־טונה לשנה, נתון שככל הנראה ממשיך לעלות.

עם זאת, יש קושי להעריך אומדנים כלל עולמיים ולא מן הנמנע שנתונים כאלה מלווים בלא מעט חוסר ודאות. למשל במקרה של אומדן הביומסה, הרבה מאי־הוודאות נובעת מכך שקשה למדוד במדויק את מסת השורשים של עצים באזורים טרופיים או את כמות החיידקים בעומק הקרקע. לכן קשה לקבוע במדויק מתי עקפה כמות החומר המלאכותי את כמות החומר החי. 

אך למרות העובדה שהערכות גלובליות מבוססות על הנחות יסוד אשר נכונותן לעיתים מוטלת בספק, ההתפתחות הטכנולוגית בשיטות המדידה וניתוח הנתונים משפרת כל העת את יכולתם של מדענים לאמוד מדדים עולמיים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש כלים חדשים שמטרתם לשפר את הדיוק של הערכות הביומסה העולמית: באפריל 2025 שיגרה סוכנות החלל האירופית את לוויין המחקר Biomass, לוויין ראשון מסוגו שמשתמש ברדאר חודר כדי למדוד את מסת העצים גם ביערות צפופים ובאזורים שקשה למדוד מהקרקע [3]. מדידות אלו צפויות לשפר את המודלים של הביומסה היבשתית באופן ניכר. מערכות לווייניות נוספות כמו GEDI, המותקנת על תחנת החלל הבין־לאומית, הלוויינים של תוכנית Copernicus של הסוכנות האירופית ו-ALOS-2 של סוכנות החלל היפנית [4], מספקות בשנים האחרונות נתונים תלת־ממדיים ברזולוציה גבוהה יחסית. אליהן מצטרפות שיטות מבוססות למידת מכונה, שמאפשרות לאמוד את מסת העצים בכל נקודה על פני כדור הארץ. עם זאת, על אף אי־הוודאות הגדולה בהערכות הנוכחיות, המגמה ברורה: יש יותר "חפצים" מחיים.

החומר האנתרופוגני כולל מגוון רחב של חומרים שיוצרו או עובדו על ידי האדם. על פי ההערכות עיקר המסה היא חומרי בנייה. יותר מ-40% מהמסה האנתרופוגנית הכוללת הם בטון לבדו, ואחריו לבנים, אספלט ומתכות לבניין כמו פלדה. רכיבים נוספים כוללים פלסטיק, זכוכית, עץ מעובד, טקסטיל, נייר ואלקטרוניקה, אך אלו מהווים אחוזים קטנים יותר מהמסה הכוללת. חומרים כמו פלסטיק וחומרים ממקור אורגני כמו נייר, קרטון או כותנה משתנים בתפוצתם בעולם ובקצב התכלותם. לעומתם, החומרים הכבדים והעמידים כמו בטון ומתכות נוטים להצטבר לאורך עשרות ואף מאות שנים והם האחראים העיקריים לעלייה המתמשכת במסה האנתרופוגנית.

המסה של חומר מעשה ידי אדם ממשיכה לתפוח. לפי ההערכות העדכניות המסה הכוללת של החומר האנתרופוגני, כלומר כל מה שנבנה, יוצר או הורכב בידי אדם, הגיעה בשנת 2024 לכ-1,400 גיגה־טונה [5: זה אתר אינטראקטיבי המציג את המסה של חומרים מסוגים שונים בכדור הארץ וכולל הסברים, מומלץ בחום!]. מדובר בעלייה חדה בהשוואה לעשור הקודם. למשל, מחקר שפורסם ב-2023 מראה שקצב הצטברות החומר האנתרופוגני ממשיך לעלות יחד עם העלייה בתוצר הכלכלי הגלובלי ושאומדני המסה הכוללת צפויים להמשיך לגדול בעשורים הקרובים [6]. המסה האנתרופוגנית מוכפלת כל 20 שנה בערך. זאת אומרת שרוב המסה האנתרופוגנית נוצרה במהלך חיינו!

בהרבה מקרים, הפיתוח האנושי לא מתקיים לצד הטבע אלא על חשבונו. חלק גדול מהשטחים שבעבר היו מערכות אקולוגיות טבעיות הפכו לחקלאות, תעשייה ותשתיות. הפגיעה הזו אינה רק אובדן של נוף או של מינים, היא גם פגיעה משמעותית בנו. מים נקיים, אוויר לנשימה, מזון, הגנה מפני שיטפונות ומחלות, כל אלה הם משאבים שהטבע מספק שיש להם ערך כלכלי עצום [7]. כשאנחנו הורסים את המערכות שמספקות אותם, אנחנו נאלצים לבנות פתרונות יקרים לבעיות שיצרנו בעצמנו. יותר ויותר גופים כמו ממשלות, חברות ועיריות כבר מבינים ששמירת טבע היא אינה עניין רק לרומנטיקנים, אלא אסטרטגיה כלכלית חיונית. לא מדובר רק בשאלה איך להגן על מה שנשאר, אלא איך נוודא שגם בעתיד יהיה מה שיחזיק את כולנו. כי אם לא נשמור על המערכות הטבעיות שתומכות באנושות וננהל אותן בחוכמה לא נוכל לבנות עליהן כלום.

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות

1. התפלגות הביומסה של כדור הארץ
2. המסה של חומרים עשויים ידי אדם גבוהה מהביומסה
3. לוויין המחקר Biomass
4. GEDI, Copernicus, ALOS-2
5. אתר מאוד מגניב ומלא מידע על המסה של דברים בכדור הארץ
6. המסה הכוללת של חומר אנתרופוגני צפויה להמשיך ולגדול
7. מחקר על ערכם הכלכלי של שרותי המערכת האקולוגית