צב־הים הירוק כבר לא בסכנת הכחדה עולמית. סטטוס ההכחדה שלו שונה לאחרונה ושונמך בשלוש דרגות שלמות! זה משמח מאוד, אבל למרות השיפור הניכר והמאמצים הרבים, במקומות מסוימים כמו למשל אצלנו בישראל, המצב לא מצדיק שנמוך כזה.

פרסומת

בתחילת אוקטובר התקיים באבו דאבי כנס שמירת טבע של האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע – IUCN Red List of Threatened Species – [1]. מומחים בכנס מעדכנים את הרשימה האדומה המגדירה את סטטוס סכנת ההכחדה של מעל 170 אלף מינים של בעלי חיים וצמחים, אשר 28% מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הסטטוס נקבע על ידי הערכה של מספר היבטים כמו גודל האוכלוסייה כיום, קצב הירידה או העלייה של גודל האוכלוסייה, גודל בית הגידול הזמין, האיכות שלו ועוד. 

כפי שאפשר לשער, רבים מהעדכונים בקונגרס הם שליליים, כלומר סטטוס סכנת ההכחדה של מינים רבים מעודכן לחמור יותר. כך למשל העדכון שלפיו שלושה מינים של כלבי ים ארקטיים מאוימים מההתחממות הגלובלית.

אבל יש גם בשורות טובות! אחד המינים שדרגת הסיכון שלו שונמכה משמעותית הוא צב־ים ירוק (Chelonia mydas), שחי גם בים התיכון ומתרבה בחופי ישראל. סטטוס סכנת ההכחדה של צב־הים הירוק עמד במשך 20 שנה ויותר על "EN – בסכנת הכחדה", בעיקר משום שבשנות ה־30 של המאה הקודמת צדו אותו למאכל בהיקף שהגיע ל־2,000 צבים בשנה [2]. כעת הוא הורד בשלוש דרגות ל־"LC – בסיכון נמוך" [3]. המשמעות היא שסיכוי המין להיכחד במאה השנים הקרובות מוערך כנמוך מ־10%, שיש בטבע הרבה יותר מ־10,000 פרטים בוגרים בכל תת אוכלוסייה מקומית, ושהאוכלוסייה העולמית קטנה בפחות מ־10% בעשר השנים האחרונות.

השנמוך המבורך הזה לא הגיע ללא מאמץ. בעשורים האחרונים נעשים מאמצים גדולים להצלה ולעידוד של צב־הים הירוק שחי באוקיינוסים באזורים הטרופיים והסובטרופיים בכל העולם וגם בישראל (למפת התפוצה ראו כאן: 4). אך למרות שמשנות ה־70 של המאה הקודמת האוכלוסייה גדלה ב־28%, יש עדיין אזורים, כמו למשל בים התיכון, שבהם האוכלוסייה עדיין בסכנה. 

הפעולות לשמירה על צב־הים הירוק, שהוא מין מפתח במערכת האקולוגית שהוא חי בה ובעל השפעה מכרעת על המערכת האקולוגית, מגוונות וכוללות שמירה על קינונים ואבקועים, מניעת ציד של צבי־ים (גם כשלל לוואי בדיג), איסור על איסוף ביצי הצבים למאכל, איסור על דיג באזורים מסוימים בעונות הרבייה, ועוד. סיכונים אחרים הם קשים יותר לנטרול, כמו זיהום הים בפלסטיק [5], העלייה במפלס הים שמצמצמת את החופים החוליים שמתאימים לקינון, זיהום אור שמפריע לאבקועים לרוץ אל הים, טריפה על ידי מינים מתפרצים (כמו למשל שועלים בישראל), התחממות כדור הארץ שמשפיעה על זוויג האבקוע המתפתח בביצה שבקן, וגורמת לכך שיבקעו הרבה יותר נקבות מזכרים [6], ועוד. מובן גם שלא מספיק לשמור על מין מסוים אם המערכת האקולוגית שהוא שייך אליה קורסת. לכן חשוב מאוד לשמור על הסביבה הימית כולה.  

גם בישראל נעשים כבר מעל 30 שנה מאמצים גדולים מאוד לשמירה על צבי הים הירוקים והחומים שחיים לחופי הים התיכון. הנקבות של שני המינים הללו עולות להטיל [7] על החופים בכל הארץ, ועל מנת לשמור על הקינונים ולהבטיח את בקיעת האבקועים ואת הגעתם אל הים, רשות הטבע והגנים והמרכז להצלת צבי־ים [8], בעזרתם של מאות מתנדבים (שגם אני נמניתי עימם בעבר) עובדים קשה מאוד ומטפלים בצבים פצועים, משקמים אותם ומשחררים אותם בחזרה אל הים. בעונת ההטלה של צבי הים מתבצעת עם הזריחה סריקה של החופים כדי לאתר קינים שהוטלו בלילה. קינים שהוטלו באזורים שאינם מוגדרים כשמורות טבע מועתקים לחוות הדגרה מוגנות, שם מתנדבים המכונים "שמרצבים" שומרים עליהם ומאפשרים לאבקועים ללכת אל הים עם בקיעתם בלילה. המרכז גם מזמין אנשים להירשם ברשימת המתנה לסיורי פתיחת קן [9] בעונת הבקיעות בחודשי הקיץ – חוויה מומלצת מאוד ופעילות חינוכית חשובה. 

בשנת 2023 הפעילה רשות הטבע והגנים כ־600 מתנדבים שעסקו בסריקת החופים, בשמרצבות ובעבודה במרכז להצלת צבי־ים. נוסף על כך, המרכז להצלת צבי הים מחזיק משנת 2002 גרעין רבייה של צבי־ים ירוקים. בשנת 2017 נאסר על דיג במכמורות בעונת הרבייה של צבי הים, ובצפון הארץ האיסור חל כל השנה. 

מספר הקינונים בחופי הארץ גדל בשנים האחרונות. בסיכום עונת הקינון של שנת 2023 [10] אותרו 400 קינונים המיוחסים ל־160 נקבות צב־ים חום [11], שהוא המין הנפוץ ביותר של צב־ים שמקנן בחופי ישראל, ולכ־7 נקבות צב־ים ירוק שעלו בעונה לחוף והטילו 30 קינים.

צבי־ים מתרבים לאט מאוד. הם מתחילים להתרבות רק בין גיל 20 ל־30 (אורך חייהם כולו מוערך בכ־70-50 שנים), ולכן עדיין אין לומר אילו מאמצים עשו את ההבדל ומה הייתה מידת ההשפעה של כל מאמץ. אבל למרבה השמחה, בספר האדום של הזוחלים בישראל [12] שהתפרסם לאחרונה, שונה סטטוס סכנת ההכחדה המקומי של צב־הים הירוק מ־"CR – בסכנת הכחדה חמורה" ל־"EN – בסכנת הכחדה" [13]. השינוי מבורך ונשאף שיימשך בשנים הבאות.  

עריכה: שיר רוזנבלום־מן

מקורות

1. הודעה לעיתונות 
2. צב־ים ירוק באתר רשות הטבע והגנים
3. דרגת סכנת ההכחדה של צב־ים ירוק ברשימה האדומה של IUCN
4. מפת התפוצה של צב־ים ירוק
5. צב בשק
6. הן ה־99%
7. ששש… צבות הים עולות להטיל
8. אתר המרכז להצלת צבי־ים
9. הרשמה לסיורי פתיחת קן
10. עונת הטלות צבי־הים בחופי ישראל – סיכום 2023
11. צב־ים חום באתר רשות הטבע והגנים
12. הספר האדום של הזוחלים בישראל
13. דרגת סכנת ההכחדה של צב־ים ירוק בישראל