פרסומת

אנו שמחים להציג בפניכם את תוצאות מיזם "מפת הכלניות החדשה של ישראל", בהובלת פרופ' יובל ספיר מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת המזון באוניברסיטת תל אביב, פרופ' תמר קיסר מאוניברסיטת חיפה אורנים, וד"ר נירית לביא אלון מהחברה להגנת הטבע, בשיתוף מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט. 

הידעתם שכלניות מצויות (Anemone coronaria) אינן אדומות בלבד? אכן, לכלניות בארצנו מגוון צבעים מרהיב – לבן, ורוד, סגול ואף כחול! הגנטיקה של מופעי הצבע השונים מוכרת [1], והמחקר שהתפרסם בעקבות המידע שנאסף במסגרת המיזם חושף את סיפור האבולוציה של הכלניות בישראל [2]. 

במסגרת מיזם מדע אזרחי מופתה תפוצת הכלניות בצבעים השונים בישראל, וסומן היכן מצויות כלניות אדומות בלבד ובאילו אזורים מצויות גם כלניות בצבעים נוספים. תוצאות הסקר מתייחסות לשתי קבוצות של כלניות – אדומות ולא־אדומות (כלומר, כלניות בצבעים שונים שאינם אדום). בסקר נמצא כי הכלניות הלא־אדומות מצויות מאזור לטרון וצפונה – אזורים שבהם יורדים מעל ל־450 מ"מ גשם בשנה. ראו באתר מפה המציגה את הפיזור הגאוגרפי של הכלניות בצבעים השונים.

במחקר המשך של צליל לבין, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, בהנחיה משותפת של פרופ' יובל ספיר ופרופ' תמר קיסר, נמצא כי כלניות לא־אדומות מעדיפות קרקע עם רמת רוויה של מעל ל־60%, וריכוז סידן פחמתי (CaCO₃) נמוך מ־15%. לעומתן, הכלניות האדומות "סובלניות" יותר, והן מצויות בכל הארץ, גם באזורים מדבריים למחצה ובקרקעות גירניות שבהן ריכוז הסידן הפחמתי (CaCO₃) גבוה מ־15%. 

מפת תצפיות על כלנית מצויה שנאספו במיזם המדע האזרחי בשנים 2019–2020. נקודות אדומות מציינות אוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד; נקודות ורודות מצויינות אוכלוסיות של כלניות לא־אדומות; המספרים מציינים את מספר מקבצי הפריחה שתועדו במחקר המשך שבוצע. צבעי הרקע מייצגים את כמות המשקעים השנתית הממוצעת (במ״מ). מתחת למפה הדגמה של צבעי הכלניות שדווחו במחקר הנוכחי. מקור [2]: Labin, T., B. Phukela, T. Keasar, N. Lavie‐Alon, and Y. Sapir. 2025. Color polymorphism in Anemone coronaria: Correlations with soil, climate, and flowering phenology. American Journal of Botany 112: e70093.

עוד מצאה צליל כי לקבוצות השונות מועדי פריחה שונים: הכלניות הלא־אדומות פורחות מוקדם יותר בעונה, בדרך כלל בחודשים דצמבר–פברואר. באוכלוסיות מעורבות (הכוללות כלניות אדומות ולא־אדומות), הכלניות האדומות מתחילות לפרוח בממוצע כשבועיים לאחר הכלניות הלא־אדומות, בעיקר בתחילת האביב (פברואר–מרץ). באוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד, ובפרט באזורים היבשים, מועד הפריחה מתאחר עוד יותר. עיתוי הפריחה של הכלניות במופעי הצבע השונים מושפע בעיקר מהטמפרטורה הממוצעת, ממוליכות הקרקע, מיחס ספיחת נתרן ומריכוזי החול, הגיר והאשלגן בקרקע [2]. 

נראה שיש גם הבדל בין אוכלוסיות הכלניות השונות מבחינת חברת החרקים המאביקים אותן ומועדי ההאבקה. הכלניות הלא־אדומות, המוגבלות לחבל הים־תיכוני בלבד, מואבקות  בדרך כלל על ידי דבורים וזבובים, בתחילת עונת הפריחה. לעומת זאת, הכלניות האדומות מואבקות על ידי חיפושיות פרחים (גלפיריות [3]).האבקת הכלניות האדומות מתעצמת עם התקדמות עונת הפריחה, ומתרחשת גם בדרום הארץ. העיתוי המאוחר יחסית של פריחת הכלניות האדומות מקנה להן סיכויים גבוהים יותר ליהנות משירותי האבקה על ידי הגלפיריות, אשר מגיחות עם עליית הטמפרטורות, ואכן – שכיחות ביקוריהן בפרחים האדומים עולה לקראת סוף עונת הפריחה.

ולסיום – מי ביצע את הסקר? אתם, האזרחים! מדובר בפרויקט מדע אזרחי לעילא ולעילא, אז כל הכבוד לכם ולכן! אזרחים ואזרחיות יצאו לשטח, צפו בכלניות ודיווחו על תצפיותיהם. כך נאספו הנתונים  שאפשרו לחוקרים לנתח את התפוצה ולהפיק תובנות. 

הפרויקט מסייע בהבנת השונות הגנטית של הכלניות והתהליכים אשר יוצרים את מגוון צבעי הפרחים בישראל ושומרים עליו. סקר הכלניות משתף את הציבור במחקר, ויחד עם הנתונים שנאספו במסגרת מחקר ההמשך, נחשף סיפור צבעי פריחת הכלניות וכיצד עיתוי הפריחה מושפע מהקשר בין תנאי האקלים, תנאי הקרקע והימצאות מאביקים. בכך תורם הפרויקט לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל.

מומלץ להמשיך ולדווח על תצפיות של כלניות בכל הצבעים! מטרת המשך המחקר היא תיעוד שינויים פנולוגיים של הכלניות בארצנו בעקבות שינויי האקלים הנוכחיים והעתידיים. יצאתם לטייל וראיתם כלניות? לדיווח ולהמשך תמיכה במחקר היכנסו לקישור [4].

תודה ליובל ספיר, תמר קיסר, נירית לביא אלון, וצליל לבין על העזרה בהכנת הכתבה.

עריכה: סמדר רבן

1. על הגנטיקה של הצבעים השונים בכלנית - מייק לבנה באתר צמח השדה
2. המאמר המציג את תוצאות הסקר
3. על חיפושיות גלפיריות
4. קישור לדיווח על כלניות בישראל
5. כתבה קודמת על הכלנית המצויה