פרסומת

אנו שמחים להציג בפניכם את תוצאות מיזם "מפת הכלניות החדשה של ישראל", בהובלת פרופ' יובל ספיר מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת המזון באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט והחברה להגנת הטבע.

הידעתם שכלניות מצויות (Anemone coronaria) אינן אדומות בלבד? אכן, לכלניות בארצנו מגוון צבעים מרהיב – לבן, ורוד, סגול ואף כחול! הגנטיקה של מופעי הצבע השונים מוכרת [1], והמחקר שהתפרסם בעקבות המידע שנאסף במסגרת המיזם חושף את סיפור האבולוציה של הכלניות בישראל [2].

תוצאות המחקר מתייחסות לשתי קבוצות של כלניות – אדומות ולא־אדומות (כלומר, בעלות צבעים שונים פרט לאדום).
הכלניות הלא־אדומות מצויות מאזור לטרון וצפונה – אזורים שבהם יורדים מעל ל־450 מ"מ גשם בשנה, ורמת הרוויה של הקרקע מגיעה לערכים של מעל ל־60%. לעומתן, הכלניות האדומות "סובלניות" יותר, והן מצויות בכל הארץ, גם באזורים מדבריים למחצה. סביבתן מאופיינת בקרקעות גירניות שבהן ריכוז הסידן הפחמתי (CaCO₃) גבוה מ־15%.

מפת תצפיות על כלנית מצויה שנאספו במיזם המדע האזרחי בשנים 2019–2020. נקודות אדומות מציינות אוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד; נקודות ורודות מצויינות אוכלוסיות של כלניות לא־אדומות; המספרים מציינים את מספר מקבצי הפריחה שתועדו. צבעי הרקע מייצגים את כמות המשקעים השנתית הממוצעת (במ״מ). מתחת למפה הדגמה של צבעי הכלניות שדווחו במחקר הנוכחי. מקור: Labin, T., B. Phukela, T. Keasar, N. Lavie‐Alon, and Y. Sapir. 2025. Color polymorphism in Anemone coronaria: Correlations with soil, climate, and flowering phenology. American Journal of Botany 112: e70093.

עוד נמצא כי לקבוצות השונות מועדי פריחה שונים: הכלניות הלא־אדומות פורחות מוקדם יותר בעונה, בדרך כלל בחודשים ינואר–פברואר. באוכלוסיות מעורבות (הכוללות כלניות אדומות ולא־אדומות), הכלניות האדומות מתחילות לפרוח בממוצע כשבועיים לאחר הכלניות הלא־אדומות, בעיקר בתחילת האביב (מרץ–אפריל). באוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד, ובפרט באזורים היבשים, מועד הפריחה מתאחר עוד יותר. עיתוי הפריחה של הכלניות במופעי הצבע השונים מושפע בעיקר מהטמפרטורה הממוצעת, ממוליכות הקרקע, מיחס ספיחת נתרן ומריכוזי החול, הגיר והאשלגן בקרקע.

נראה כי עיתוי הפריחה גם משפיע על חברת החרקים המאביקים את הכלניות – וגם מושפע ממנה. את הכלניות הלא־אדומות מאביקים בדרך כלל דבורים וזבובים, ואילו את הכלניות האדומות מאביקות חיפושיות פרחים (גלפיריות [3]). סביר כי העיתוי המאוחר של פריחת הכלניות האדומות מותאם להגחה של חיפושיות אלו, אשר בתורן מאביקות את הכלניות [4].

ולסיום – מי ביצע את הסקר? אתם, האזרחים! מדובר בפרויקט מדע אזרחי לעילא ולעילא, אז כל הכבוד לכם ולכן! האזרחים והאזרחיות הם אלה שצפו בכלניות בשדה, דווחו, וכך נאספו הנתונים כך שהחוקרים יכלו לנתח אותם.
הפרויקט מסייע בהבנת השונות הגנטית של הכלניות והתהליכים אשר יוצרים את מגוון צבעי הפרחים בישראל ושומרים עליו. סקר הכלניות משתף את הציבור במחקר, והנתונים הנאספים במסגרתו מראים כיצד צבעי פריחת הכלניות ועיתויה מושפעים מהקשר בין תנאי האקלים, תנאי הקרקע והימצאות מאביקים. בכך תורם הפרויקט לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל.

מומלץ להמשיך ולדווח על תצפיות של כלניות בכל הצבעים! מטרת המשך המחקר היא תיעוד שינויים פנולוגיים של הכלניות בארצנו בעקבות שינויי האקלים הנוכחיים והעתידיים. יצאתם לטייל וראיתם כלניות? לדיווח ולהמשך תמיכה במחקר היכנסו לקישור [5].

תודה לפרופ' יובל ספיר על העזרה בהכנת הכתבה.

עריכה: סמדר רבן

1. על הגנטיקה של הצבעים השונים בכלנית - מייק לבנה באתר צמח השדה
2. המאמר המציג את תוצאות הסקר
3. על חיפושיות גלפיריות
4. מאמר על הקשר בין צבעי הכלניות והעדפות המאביקים
5. קישור לדיווח על כלניות בישראל
6. כתבה קודמת על הכלנית המצויה