פרסומת
יציבות זוגית עשויה להיות גורם מרכזי בהצלחת הרבייה של פינגווינים – לעיתים אף יותר מתנאי הסביבה.
מחקר ארוך טווח [1] שנערך בדרום־מזרח אוסטרליה מצא כי שיעור הפרידות של זוגות במושבת פינגווינים זוטרים [2] (Eudyptula minor) הוא מנבא טוב של שרידות הגוזלים. בשנים שבהן פחות זוגות נפרדו, בקעו יותר צאצאים, ויותר מהם פרחו מהקן, ואילו שנים עתירות פרידות אופיינו בהצלחה נמוכה יותר בקינון.
המעקב נערך באי פיליפ, שבו חיה מושבה הכוללת עשרות אלפי פרטים של פינגווין זוטר – הקטן שבמיני הפינגווינים. במשך 13 עונות רבייה תיעדו החוקרים את הדינמיקה בכמאה קינים. הם סימנו פרטים בתגים אלקטרוניים ואספו מידע על זהות בני הזוג ועל הצלחתם בגידול צאצאים. בנוסף, נמדדו משתנים כגון משך מסעות הציד בים וכן נתונים אקלימיים כמו טמפרטורה ומשקעים.
אף שהמין נחשב מונוגמי, בפועל תועד במהלך השנים כי בממוצע 26% מהזוגות החליפו בני זוג בין עונות. הנטייה להיפרד גברה לאחר עונות כושלות, שבהן לא גודלו גוזלים בהצלחה. ייתכן שבמצבים כאלה פרטים מנסים לשפר את סיכוייהם להתרבות באמצעות החלפת בן זוג. אולם למהלך כזה יש מחיר: יש להשקיע זמן בחיזור, בביסוס טריטוריה ולעיתים גם בהתמודדות עם יריבים – וכל זאת ללא ודאות שתושג תוצאה משופרת.
ממחקרים על עופות ים אחרים עולה כי זוגות ותיקים נהנים מיתרון, אולי משום שהם כבר מתואמים בהתנהגותם ומכירים את דפוסי הפעולה זה של זה. גם במקרה של הפינגווינים הזוטרים, נראה כי יציבות הקשר תורמת להצלחה ברבייה: נמצא כי שיעור הפרידות במושבה הסביר את הצלחת הרבייה הכוללת במושבה טוב יותר ממדדים כמו אורך מסעות הציד או נתוני האקלים.
לסיכום, נראה שגם בעולם הפראי אהבה – או לפחות נאמנות – אינה רק עניין רומנטי, אלא אסטרטגיה אבולוציונית משתלמת. ממצאים אלה, אולי בניגוד לאינטואיציה שלנו- מצביעים על כך שהצלחת הרבייה אינה תלויה רק בתנאי הסביבה (כמות משקעים או זמינות מזון), אלא גם בדינמיקה החברתית שבין הפרטים.
כך, בתוך מושבה רועשת על חופי אוסטרליה, יציבות זוגית מתגלה כגורם מפתח בחוסנה של האוכלוסייה.
עריכה: סמדר רבן
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מקורות וקריאה נוספת:
2. עוד מידע על פינגווינים זוטרים.
3. לכתבה קודמת שלנו על פינגווינים ענקיים שחיו פעם, בין העתיקים שידועים למדע.