בערב שלפני רבע גמר גביע העולם בכדורגל במקסיקו 1970 לקה שוער נבחרת אנגליה, גורדון בנקס, בדלקת מעיים חריפה ונאלץ להחמיץ את המשחק. במהלך המשחק הובילה אנגליה 0:2, אך בסופו של דבר הפסידה לגרמניה המערבית והודחה מהטורניר. הסיפור מחבר בין כדורגל, מיקרוביולוגיה וקללה מהמאה ה-16 שהטיל השליט האצטקי מונטסומה על מי שיפלוש לממלכתו

פרסומת

קרוב לוודאי שאוהדי הכדורגל הישראלים מכירים את מונדיאל 1970 בעיקר משום שהיה הטורניר היחיד שבו השתתפה נבחרת ישראל. אומנם הנבחרת לא הצליחה להעפיל מעבר לשלב הבתים, אך השער הישראלי היחיד בתולדות המונדיאל, שכבש הקפטן מוטל'ה שפיגלר מול שוודיה, ייזכר לדורות. באותו טורניר, ברבע הגמר, התרחש אחד מהמשחקים הדרמטיים בתולדות גביע העולם, וייתכן שמעורבותם של חיידקים היא שתרמה לתוצאה המפתיעה.

נבחרת אנגליה הגיעה למונדיאל 1970 כאלופת העולם המכהנת. ארבע שנים קודם לכן היא זכתה בגביע העולם על אדמתה, לאחר שניצחה את גרמניה המערבית בגמר בלתי נשכח באצטדיון ומבלי. במונדיאל 1970 היא נחשבה לאחת המועמדות המובילות לזכייה נוספת, עם סגל חזק ומנוסה אף יותר מזה שניצח בטורניר הקודם.

במרכז ההגנה האנגלית ניצב גורדון בנקס, אחד השוערים הגדולים בתולדות הכדורגל. בנקס, שנודע בין השאר בזכות ההצלה המפורסמת שלו מנגיחה של פלה הברזילאי באותו מונדיאל, היה אחד מעמודי התווך של הנבחרת. לכן, איש לא שיער שהשחקן, שהיה מרכזי כל כך לגורל המשחק, כלל לא יעלה על המגרש.

בלילה שלפני המשחק החשוב מול גרמניה המערבית לקה בנקס בדלקת מעיים חריפה. ככל הנראה אכל או שתה דבר מה מזוהם, וכעבור זמן קצר החל לסבול מהקאות, חום גבוה והתייבשות. בבוקר המשחק ניסה בנקס להתייצב, אך מצבו לא אפשר לו לשחק. המאמן האנגלי אלף ראמזי נאלץ להציב בשער את השוער המחליף פיטר בונטי, שלא צבר דקות משחק כלל במהלך הטורניר. [1]

תחילת המשחק נראתה דווקא מבטיחה עבור אנגליה. היא עלתה ליתרון 0:2 ונראה שהיא בדרך הבטוחה לחצי הגמר. אלא שגרמניה המערבית לא ויתרה: היא הצליחה להשוות, ובהארכה הבקיעה שער נוסף, ולבסוף ניצחה 2:3. לאחר ההפסד הצורב רבים משחקני אנגליה ופרשני הכדורגל טענו כי היעדרותו של בנקס הייתה אחד הגורמים המרכזיים להדחתה של אלופת העולם.

הגורם המדויק למחלתו של בנקס לא נקבע מעולם. בזמן אמת לא בוצעו בדיקות מעבדה שיכלו לזהות את המחולל, ולכן כיום ניתן רק לשער מה גרם למחלה. לאורך השנים עלו גם לא מעט השערות ותאוריות סביב האירוע, אך אין להן הוכחה.

אחת ההשערות המקובלות היא שבנקס לקה ב"קללת מונטסומה", הכינוי העממי לתופעת שלשול המטיילים – אימת התיירים. התופעה עלולה לקרות עקב ביקור בסביבה חדשה וחשיפה  למיקרואורגניזמים המקומיים, שאליהם מערכת העיכול אינה מורגלת. התושבים המקומיים נחשפים לחיידקי המקום בילדות, ולכן מפתחים מידה מסוימת של הגנה מפני מחלה. לעומת זאת, עבור מטיילים שמגיעים מאזורים אחרים, החשיפה הראשונה לחיידקים המקומיים עלולה להתפתח למחלת מעיים חריפה, שעלולה להופיע בדיוק בתזמון הלא נכון.

הגורמים העיקריים לשלשול מטיילים הם זנים מסוימים של חיידקי Escherichia coli, המכונים ETEC (קיצור של enterotoxigenic E. coli). חיידקים אלה נפוצים במזון ובמים מזוהמים, והדלקת החריפה נגרמת עקב הרעלנים שהם מפרישים. החיידקים נצמדים לתאי האפיתל של המעי הדק ומפרישים את הרעלנים, שמשבשים את מאזן הנוזלים במעי ומובילים לשלשול חריף והתייבשות מהירה, בדומה למה שחווה גורדון בנקס. [2]

חיידקי ETEC אינם רק מטרד עבור תיירים, אלא איום בריאותי של ממש במדינות מתפתחות. מדי שנה החיידקים אחראים לכ-220 מיליון מקרי דלקת מעיים חריפה ברחבי העולם. כ-75 מיליון מקרים מתוכם מתרחשים בקרב ילדים מתחת לגיל 5, ו-42,000 מהם מתים מהזיהום. חיידקי ETEC אינם הגורמים הבלעדיים למחלה. גם נגיפים, טפילים וחיידקים אחרים יכולים לגרום לתסמינים דומים.

מספר חיסונים נמצאים בפיתוח ובשלבי הערכה שונים. הקרוב ביותר לשימוש קליני נקרא ETVAX, חיסון הניתן דרך הפה וכולל ארבעה זנים שונים של חיידקי ETEC מומתים. החיסון נבדק כעת בניסויים קליניים, בעיקר בילדים באפריקה ובאסיה. נקווה שיסיים בהצלחה את המבחנים הקליניים וייכנס לשימוש שגרתי במדינות המתפתחות ובמרפאות המטיילים בשאר העולם.

מי היה אותו מונטסומה שעל שמו נקראת התופעה? מונטסומה השני (Montezuma II) היה השליט העצמאי האחרון של האימפריה האצטקית בתקופת הכיבוש הספרדי של מקסיקו בתחילת המאה ה־16. מקום מושבו היה טנוצ'טיטלאן (Tenochtitlan), העיר האצטקית הגדולה שעל חורבותיה נבנתה לימים מקסיקו סיטי [3].

בשנת 1520 נפל מונטסומה בשבי הכובשים הספרדים ומת זמן קצר לאחר מכן. נסיבות מותו אינן ברורות, והמקורות ההיסטוריים מציגים גרסאות סותרות: לפי חלק מהעדויות הוא נהרג בידי בני עמו לאחר שאיבד את אמונם, ואילו לפי עדויות אחרות הספרדים הם שהביאו למותו. עם השנים נרקמה אגדה שלפיה מונטסומה הטיל קללה על מי שיפגע בממלכתו – קללה שתגרום לזרים שיגיעו למקסיקו לסבול ממחלה קשה.

כיום כמובן ההסבר למחלה אינו מסתורי או על־טבעי. קללת מונטסומה הוא שם עממי לתופעת שלשול המטיילים המוכרת היטב לרפואה. לרוב מדובר במחלה שחולפת מעצמה לאחר כמה ימים, אך עבור ספורטאי צמרת הנמצא בעיצומה של תחרות – התייבשות, חולשה, חום וריצות תכופות לשירותים יכולים לגזול ממנו את  הניצחון.

ביש המזל של גורדון בנקס במונדיאל 1970 ומקרים דומים הובילו לשינויי הרגלים בעולם הספורט. בעקבות הסיפור החלו קבוצות ספורט, נבחרות וספורטאים להקפיד הרבה יותר על מניעת חשיפה למזהמים במהלך נסיעות ותחרויות בין-לאומיות. נבחרות רבות אינן מסתמכות עוד על מזון מקומי במקומות שבהם קיים סיכון תברואתי, ומביאות איתן צוותי מטבח, חומרי גלם מבוקרים ונהלים קפדניים של בטיחות מזון.

על אף ההקפדה, גם במונדיאל 2026 נאלצו כמה נבחרות להתמודד עם מחלות שפגעו בשחקנים במהלך הטורניר. בנבחרות נורווגיה ואנגליה דווח על שחקנים שסבלו מתסמיני מחלה, אם כי לא ידוע מהם מחוללי הזיהום שגרמו לה. נראה שאפילו בעידן הרפואה המתקדמת, היצורים הזעירים ביותר עדיין יכולים להשפיע על המשחק הגדול בעולם. 

בברכת הצלחה ובריאות איתנה לכל השחקנים במשחק גמר המונדיאל הערב!

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות

1. כתבה בגרדיאן ממאי 2018
2. על ETEC – המכון למחקר אימונולוגי במרכז הרפואי ג'ונס הופקינס
3. על מונטסומה השני – אנציקלופדיה בריטניקה
4. על החיסון שבדרך – כתב העת הרפואי לנצט מיוני 2026