דולי פרטון, אחת הדמויות המזוהות ביותר עם מוזיקת הקאנטרי בארה"ב, הלכה לעולמה בגיל שמונים. האגדה המוזיקלית תרמה ממון, וגם את תהילתה ואת פניה, לקידום המדע. כשלושה עשורים לפני מותה של דולי פרטון נולדה כבשה משובטת שנקראה על שמה והפכה לאחד מבעלי החיים המפורסמים בתולדות המדע. הכבשה דולי חוללה מהפכה בהבנת היכולת לתכנת תאים מחדש.

פרסומת

ב־25 באוגוסט 2026 נפרדנו בצער מדולי פרטון, שמתה מסרטן והיא בת שמונים. הקריירה שלה נמשכה עשרות שנים, שבמהלכן הפיקה ושרה מאות שירים. בצד הקריירה המוזיקלית עסקה פרטון בפעילות פילנתרופית ענפה, שכללה בין היתר קידום אוריינות בקרב ילדים במדינות רבות באמצעות תרומה מתמשכת של ספרי קריאה, וכן קידום מחקר רפואי. אחת התרומות ארוכות הטווח של פרטון למדע קשורה לפיתוח אחד החיסונים המרכזיים נגד SARS-CoV-2, הנגיף הגורם למחלת COVID-19. במרץ 2020 תרמה פרטון מיליון דולר למרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט (VUMC) בנאשוויל, טנסי. התרומה סייעה להקמת הקרן Dolly Parton COVID-19 Research Fund. ניתוח שערך כתב העת Nature מצא שלפחות 37 מאמרים מדעיים מציינים את קרן המחקר על שם דולי פרטון כמקור תמיכה.

לדברי מארק דניסון (Denison), רופא ילדים וחוקר מחלות זיהומיות באוניברסיטת ונדרבילט, תרומתה של פרטון סייעה לממן את השלבים המוקדמים של המחקר על חיסון mRNA ניסיוני, שהפך בהמשך לחיסון של חברת מודרנה. הקרן מוזכרת במאמר הראשון על ניסוי קליני בשלב הראשון של החיסון, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ביולי 2020 [1]. במרץ 2021 פרטון הצטלמה כשהיא מקבלת חיסון נגד COVID-19 במרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט ואף עודדה אחרים לעשות זאת, כך שתרומתה למאבק בקורונה לא הסתכמה במימון בלבד [2].

אבל עבור מדענים רבים השם דולי קשור לא פחות לכבשה שנולדה בסקוטלנד ביולי 1996. דולי הכבשה הייתה היונק הראשון שנוצר באמצעות שיבוט של תא שנלקח מבעל חיים בוגר [3, 4] – הישג שהוכיח לראשונה כי אפשר לקחת גרעין של תא גוף שכבר התמחה בתפקיד מסוים, כמו תא שריר או תא עצב, ולתכנת אותו מחדש כך שיוכל להתחיל את התהליך המוביל ליצירת ביצית מופרית שתתפתח לבעל חיים שלם.

דולי נוצרה בשיטה הקרויה העברה גרעינית סומטית. החוקרים, בהובלת יאן וילמוט (Wilmut), הוציאו את הגרעין מביצית של כבשה אחת והחליפו אותו בגרעין של תא שנלקח מבלוטת החלב של כבשה אחרת. לאחר שהביצית החלה להתפתח, היא הושתלה ברחמה של כבשה שלישית. כך, שלוש כבשים השתתפו ביצירת דולי: אחת תרמה את גרעין התא, השנייה את הביצית והשלישית הייתה הפונדקאית שנשאה את ההיריון. מבחינה גנטית הייתה דולי זהה כמעט לחלוטין לכבשה שתרמה את גרעין התא, אך הזהות הגנטית לא הייתה מושלמת, מכיוון ש־DNA מיטוכונדריאלי התקבל גם מן הביצית [5].

העובדה שגרעין של תא בוגר יכול "להתאפס" ולחזור למצב המאפשר יצירת עובר הייתה תגלית דרמטית. היא הוכיחה שתאים בוגרים אינם מאבדים את המידע הגנטי הדרוש ליצירת אורגניזם שלם גם לאחר שהתמחו בתפקיד מסוים.

שמה של דולי נבחר בהשראת מקור התא ששימש לשיבוטה – בלוטת החלב שבעטין. החוקרים החליטו לקרוא לה על שם הזמרת דולי פרטון, בקריצה הומוריסטית למאפיין גופני בולט המזוהה עמה. פרטון לא נעלבה מהבדיחה –  להפך: היא ניחנה ביכולת נדירה שלא לקחת את עצמה ברצינות רבה מדי [6]. אבל תמיד היו מי שהסתייגו מן ה"מחווה". למשל, ג'נס פואל (Foell), נוירופסיכולוג ועורך מדעי מגרמניה, כתב ברשת Bluesky לאחר מותה: ״פריצות דרך מדעיות צריכות להיקרא על שמה, אבל מסיבה אחרת; במשך עשרות שנים היא הייתה כוח משמעותי בקידום המדע והידע״ [7].

הכבשה דולי חיה שש וחצי שנים בלבד. בגיל חמש היא פיתחה דלקת מפרקים, ולאחר מכן מתה ממחלת ריאות. העובדה שחייתה פחות מהצפוי בכבשים מהמין שלה עוררה חשד שהיא הזדקנה במהירות בגלל השיבוט. אלא שמחקר מאוחר יותר, שבחן 13 כבשים משובטות בנות שבע עד תשע, ובהן ארבע שנוצרו מאותם תאים ששימשו ליצירת דולי, לא מצא עדות להזדקנות מוקדמת או לנזקים בריאותיים חריגים. נראה אפוא שמותה של דולי בגיל צעיר לא היה בהכרח תוצאה של השיבוט, ואולי היה קשור לתנאי המחיה יוצאי הדופן במעבדות המחקר, שהיו מנת חלקה של כבשה כה מפורסמת [8].

המורשת המדעית של דולי הכבשה גדולה בהרבה מגורלה הפרטי. הניסוי שהוביל ליצירתה סיפק הוכחה עקרונית לכך שניתן לתכנת מחדש גרעין של תא בוגר ולהחזירו למצב עוברי. מחקר שנעשה כעשור מאוחר יותר הראה כי אפשר לתכנת תאים מחדש גם ללא ביצית, באמצעות ארבעה גורמי תעתוק – חלבונים המפעילים ביטוי של גנים – וליצור תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים (iPSCs) [9], כלומר תאי גזע שיכולים להתמיין לכל סוג של תא בהתאם לצורך. תאים כאלה משמשים כיום למחקר רפואי, למידול מחלות ולפיתוח יישומים ברפואה משחזרת (רגנרטיבית).

דולי פרטון ודולי הכבשה אומנם חולקות רק שם, אבל שתיהן קושרות אותו למורשת רבת ערך: דולי פרטון מזוהה בעיקר כאומנית פורצת דרך, אבל המורשת שלה כוללת גם תרומה ייחודית לקידום מחקר מדעי ואוריינות, ואילו דולי הכבשה מזוהה עם השאלה עד כמה אפשר לתכנת מחדש תא ולהחזיר לו את היכולת להתפתח – כלומר לתכנת מחדש את החיים.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

1. ניסוי קליני בשלב הראשון של החיסון לקורונה
2. מאמר הוקרה לדולי פרטון בכתב העת Nature
3. שיבוט ראשון של יונק – הכבשה דולי
4. אני ואתה נשמההה…. את העולם - צבי עצמון, גליליאו 22, מאי 1997
5. כתבתנו על DNA מיטוכנדריאלי, ד"ר איתן הוך
6. ראיון עם דולי פרטון שבו היא מספרת ששמחה שקראו לדולי הכבשה על שמה
7. ג'נס פואל (Foell) ברשת בלוסקיי
8.  מאמר: נראה שמותה של דולי לא נבע מהזדקנות מואצת
9. תכנות מחדש של תאים גם ללא ביצית, באמצעות ארבעה גורמי תעתוק