בקטנה: אנחנו אוהבים לחשוב על עולם המדע כמרחב שבו רעיונות חדשים נבחנים בצורה אובייקטיבית ופתוחה, בהסתמך על נתונים בלבד. אבל ההיסטוריה מספרת סיפור מורכב יותר, ולעיתים שמרני בהרבה. כשמופיעה תאוריה חדשה ששוברת את החוקים המוכרים, הקהילה המדעית מגיבה לרוב בזהירות מתבקשת ובספקנות, עד שיצטברו מספיק הוכחות. אבל לפעמים הספקנות חורגת מגבולות הזהירות והופכת לביטול עיקש. לקראת יום כיפור, רצינו לספר את סיפורם של מדעניות ומדענים ישראלים שהציגו רעיונות פורצי דרך אך נדחו בתחילת דרכם, וכיום ברור לכולם שהמדע חייב להם סליחה.

פרסומת

במשך שנים הייתה מקובלת ההנחה שהמוח מתפקד בצורה היעילה והטובה ביותר כשהוא ״מנותק״ באמצעות מחסום הדם-מוח (Blood brain barrier) מפעילות מערכת החיסון הפריפרית, וכל חדירה של תאי חיסון תגרום לנזק ולהרס של רקמת המוח. בסוף שנות ה-90 של המאה שעברה הציגה פרופ׳ שוורץ תוצאות חדשניות שהראו כי קיימת תקשורת בין המוח למערכת החיסון, והיא חיונית לשמירה על תפקוד תקין ונדרשת בתהליכי ריפוי והחלמה במצב של פגיעה ברקמת המוח. הקהילה המדעית הגיבה על התוצאות האלו בספקנות ובביטול. אבל היא המשיכה לדבוק בתאוריה המהפכנית ולהציג את הנתונים כנגד הזרם המרכזי בתחום במשך מספר שנים. פרופ' שוורץ אף כונתה ״המדענית הפרובוקטיבית״.

כיום התגליות החלוציות של פרופ׳ שוורץ מוסכמות בתחום. יש ממשק מתמיד בין המוח למערכת החיסון, והוא חיוני לתחזוקה ולשמירה על תפקודי המוח השונים, וכמו כן חשוב בהתמודדות עם מצבי לחץ. מעבר לזה, הפעילות של הממשק הזה קובעת את טיב ההתמודדות עם פגיעה מוחית. פרופ׳ שוורץ הראתה גם את החשיבות של בקרה קפדנית על פעילות של המערכת החיסונית במוח. מצבים שבהם הפעילות יוצאת משליטה והחדירות של מחסום הדם-מוח עולה עלולים להוביל להתפרצות של מחלה אוטואימונית או מחלה ניוונית של מערכת העצבים. פרופ׳ שוורץ ממשיכה להוביל את המחקר בתחום הקשרים בין מערכת העצבים למערכת החיסונית, ולפרסם ממצאים פורצי דרך המאפשרים פיתוח של גישות טיפוליות חדשות למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר. פרופ׳ שוורץ זכתה בפרסים יוקרתיים, ביניהם פרס ישראל במדעי החיים בשנת 2023, ובמקביל למחקרה ייסדה את חברת אימונובריין (ImmunoBrain) שמפתחת פתרונות חדשניים לטיפול באלצהיימר. 

עריכה: שיר רוזנבלום-מן