כלבת, עטלפים ונשיכות סמויות - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

לאחרונה פורסמו ידיעות על ילדים בחו"ל שננשכו או נשרטו על ידי עטלפים ומתו מכלבת. האם מקרה כזה עלול להתרחש גם בישראל? ספוילר: נראה כי הסיכון לכך נמוך מאוד. עם זאת, כל חשיפה אפשרית מטופלת בזהירות רבה, כדי להימנע מסיכונים מיותרים.

פרסומת

לאחרונה פורסמו שתי ידיעות על ילדים בחו"ל שננשכו על ידי עטלפים וכתוצאה מכך מתו מכלבת [1, 2]. מקרי מוות מכלבת כמו אלה שדווחו נדירים מאוד במדינות מפותחות, ואירועים כאלה תמיד מעוררים את השאלה: איך ייתכן שאיש לא הבחין בדבר עד שהיה מאוחר מדי? ואותנו מטרידה גם השאלה: האם מקרה כזה יכול להתרחש אצלנו, בישראל?

כלבת (Rabies) היא מחלה נגיפית הפוגעת ביונקים. לאחר הופעת התסמינים המחלה כמעט תמיד קטלנית, ואין כיום טיפול שהוכח כיעיל נגדה אם היא מתפתחת עד לשלב שבו היא מגיעה למערכת העצבים המרכזית. לרוב מועבר הנגיף הגורם למחלה דרך נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע בכלבת, אך יש גם דרכי העברה נוספות. מרגע חדירת הנגיף לגוף ועד הגעתו למערכת העצבים המרכזית – שפגיעתו בה היא הגורמת לתסמינים – עשוי לחלוף זמן ארוך למדי. טיפול מונע לאחר חשיפה, הניתן בחלון זמן זה וכולל ניקוי יסודי של הפצע, חיסון פעיל, ובמקרים המתאימים גם הזרקת נוגדנים נגד הנגיף (חיסון סביל), יכול למנוע את התפתחות המחלה [3, 4].

הכלבת נגרמת על ידי נגיפים מהסוג Lyssavirus ("ליסה" היא אלת הטירוף והזעם במיתולוגיה היוונית). המוכר והנפוץ שבהם הוא נגיף הכלבת (Rabies virus, RABV), המשתייך למין Lyssavirus rabies. טווח המאכסנים של נגיפים אלו כולל מינים רבים של יונקים. עטלפים הם מאכסני המאגר העיקריים של רבים מהנגיפים מהסוג Lyssavirus, ובאזורים שונים בעולם הם יכולים להעביר נגיפים אלה ליונקים אחרים וגם לאדם [5].

בניגוד לנגיפים נשימתיים, שמועברים בקלות באוויר בעקבות עיטוש או שיעול, נגיפי הכלבת אינם שורדים זמן רב מחוץ לגוף, והמעבר ממאכסן למאכסן דורש מגע ישיר – כמעט תמיד באמצעות רוק נגוע שחודר דרך נשיכה, שריטה או פצע פתוח.

לאחר ההדבקה חודרים הנגיפים לעצבים ההיקפיים ומתקדמים דרכם לכיוון מערכת העצבים המרכזית. לאחר שהם מגיעים למוח ומתרבים בו, הם יכולים להתפשט דרך העצבים גם לרקמות אחרות בגוף, ובכללן בלוטות הרוק – וכך להגיע לרוק ולאפשר הדבקה של מאכסן נוסף. תקופת הדגירה בבני אדם נמשכת לרוב שבועות עד חודשים, אך היא יכולה להיות קצרה או ארוכה יותר. משכה תלוי במיקום החשיפה, בכמות הנגיפים שחדרה ובגורמים נוספים [3, 4].

מקרה אחד של כלבת בעקבות נשיכת עטלף התרחש בטקסס שבארצות הברית בסוף אוגוסט 2021. ילד בן שבע סיפר להוריו שעטלף נשך אותו. מאוחר יותר זוהה העטלף כאשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis). הוריו של הילד לא הבחינו בסימן נשיכה ולא היו מודעים לכך שגם נשיכת עטלף שאינה מותירה סימן נראה לעין עלולה להעביר כלבת, ולכן לא פנו לקבלת טיפול מונע. רק כעבור כמעט חודשיים החלו להופיע תסמינים, ובהם גרד וכאב ביד ובזרוע. ב־23 באוקטובר החמיר מצבו של הילד. הוא אושפז, אובחן כחולה בכלבת ומת לאחר 16 ימי אשפוז [1].

מקרה נוסף אירע באונטריו שבקנדה באוגוסט 2024. עטלף חדר לבקתה שבה התאכסנה משפחה, והילד התעורר כשהעטלף מונח על אפו ופיו. גם במקרה זה ההורים לא ראו סימני נשיכה על הילד, ולכן הוא לא קיבל טיפול מונע. הילד אושפז בספטמבר, לאחר הופעת התסמינים הראשונים, ומת באוקטובר [2].

האם ייתכן שהנגיף עבר דרך האוויר? שאיפת הנגיף מתרסיס באוויר נחשבת נדירה ביותר, ותוארה בעיקר בתנאים חריגים – למשל במעבדות ובנסיבות מסוימות במערות שקיימות בהן מושבות הכוללות מספר רב של עטלפים. זה אינו מסלול ההדבקה הרגיל של נגיף הכלבת, ואין סיבה לחשוד שזה מה שאירע בשני המקרים שתוארו כאן.

ההסבר הסביר הוא חשיפה ישירה לעטלף, כגון נשיכה או שריטה, שלא הותירה סימן נראה לעין. ישנם עטלפים קטנים בעלי שיניים קטנות וחדות, ולכן נשיכה או שריטה עלולות שלא להיראות בבירור. במקרים כאלה יש לפנות מייד להערכת הצורך בטיפול מונע לאחר חשיפה. הטיפול כולל בדיקה וניקוי יסודיים של אזור החשיפה וסדרת חיסונים פעילים. לאנשים שלא חוסנו בעבר יוזרקו במקרים מסוימים גם נוגדנים מוכנים נגד הנגיף. מטרת הטיפול היא לעצור את הזיהום לפני שהנגיף מגיע למערכת העצבים המרכזית.

אז מה ידוע על הסיכון להתרחשות מקרה כזה בישראל? עד כה לא נמצאו עדויות לכך שהעטלפים המקומיים נושאים נגיפי כלבת. במחקר שפורסם בשנת 2025 נותחו נתוני ניטור של עטלפים בישראל שנאספו לאורך כמעט שלושה עשורים. מתוך 294 עטלפים שנבדקו בשנים 1998–2022, אף לא אחד נמצא חיובי לנגיף הכלבת [6].

למרות הסיכון הנמוך והיעדר עדויות לנגיעות העטלפים בנגיף בישראל, מטעמי זהירות נוקט משרד הבריאות מדיניות מחמירה ביחס לחשיפה אפשרית לעטלפים. ההנחיה בארץ היא לפנות לטיפול מונע גם במקרה של מציאת עטלף בחדר שינה סגור שבו שהו ילד או אדם ישן. כך למשל, ביולי 2026 קיבלו בני משפחה מרחובות – הורים ושלושת ילדיהם – טיפול מונע לאחר שנמצא עטלף בביתם והיה חשש כי נחשפו אליו במהלך הלילה מבלי שהבחינו בכך [7].

לסיום נציין כי אף על פי שלא נמצא נגיף הכלבת בעטלפים שנבדקו בישראל, מחלת הכלבת עצמה קיימת בארץ. באזורים מסוימים, בעיקר בצפון הארץ ובאיו"ש [8], מצויות לפעמים חיות בר מסוגים שונים – ובהן שועלים ותנים – וכן כלבים משוטטים שעשויים להיות נגועים במחלה. לכן, לאחר נשיכה או שריטה מבעל חיים חשוד, או חשיפה אחרת שעלולה להעביר כלבת, יש לשטוף היטב את אזור החשיפה ולפנות בהקדם לאחד ממוקדי משרד הבריאות להערכת הצורך בטיפול מונע.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

כתבות קודמות בנושא כלבת

מאת:

ד"ר דרור בר-ניר

חבר בוועד המנהל של העמותה. דרור הוא דוקטור לביולוגיה מולקולרית שכתב ספרי לימוד וכתבות לקהל הרחב בעיקר במיקרוביולוגיה, אך גם בנושאים ביולוגיים אחרים. דרור לימד יותר מ-30 שנה מיקרוביולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטה הפתוחה ובמקומות נוספים.