פרסומת

כמעט כל אדם מעל גיל 40 מכיר את זה – הראייה מקרוב מתחילה להיטשטש, הספר או מסך הטלפון מתרחקים מהעיניים, ובשלב מסוים אין מנוס משימוש במשקפי קריאה. תופעה זו נקראת ״פרסביופיה״, והיא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות של העין [1]. פרסביופיה מתרחשת כאשר עדשת העין מאבדת מגמישותה עם השנים, מה שמקשה עליה לשנות את צורתה כדי להתמקד באובייקטים קרובים. הראייה למרחק אינה מושפעת מתהליך זה, אך קריאה או עבודה המצריכה מבט מקרוב הופכות למאתגרות. עד היום הפתרונות העיקריים היו משקפי קריאה או עדשות מגע, אבל לאחרונה אישר ה־FDA טיפול חדש ומסקרן. הטיפול, הקרוי VIZZ, מאפשר להתמודד עם הבעיה ללא תלות מתמדת במשקפיים, והוא מספק הקלה זמנית, עד עשר שעות מזמן השימוש בטיפות [2].

הטיפות מבוססות על חומר פעיל שנקרא אצקלידין (aceclidine). זהו חומר סינתטי הגורם לשרירים להתכווץ באמצעות הפעלה של קולטנים מוסקריניים – קולטנים המגיבים באופן טבעי למוליך העצבי אצטילכולין [3]. כלומר, טיפות אלו מחקות את הפעולה של אצטילכולין, וגורמות לשריר הסוגר של הקשתית להתכווץ. כתוצאה מכך האישון מצטמצם, ונוצר אפקט ׳חור סיכה׳ אשר מגדיל את עומק השדה, ובכך משפר את היכולת למקד ראייה מקרוב מבלי לשנות באופן משמעותי את יכולת ההתאמה של העדשה עצמה.

כאן מגיע החלק המפתיע: ההשראה למנגנון הזה מגיעה מהטבע, ובעצם... מרעל. פטריות רעילות מסוימות, כמו האמנית הזבובונית המפורסמת (Amanita muscaria), מייצרות חומר בשם מוסקרין. מוסקרין פועל על אותם קולטנים בדיוק, וזו הסיבה לכך שהשפעתו על גוף האדם עוצמתית כל כך, ואף מסוכנת: היא עלולה לכלול תסמינים כמו הזעה, בחילה והפרעות בקצב הלב. אולם, המדע הצליח לפענח את אופן פעולתו של רעלן זה ולפתח מולקולה סינתטית דומה, בעלת השפעה רפואית מבוקרת, בטוחה ויעילה. האצקלידין, שפותח כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת לשימושים רפואיים אחרים כגון גלאוקומה, עבר התאמות כדי להתאים לטיפול בפרסביופיה, וכיום הוא הבסיס ל־VIZZ.

אם כן, רעל טבעי מסוכן הפך, בהשראת הביולוגיה, לטיפול המסייע לאנשים לקרוא ספר או עיתון בלי להרחיק אותו מהעיניים. זוהי דוגמה מרתקת ליכולתה של הרפואה המודרנית לרתום מנגנונים מהטבע, גם מהמסוכנים שבהם, ולהפוך אותם לכלים המשפרים את איכות החיים.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] על טיפולים שונים לפרסביופיה

[2] על האישור החדש של טיפות לתיקון ראיה

[3] על רצפטורים מוסקריניים

[4] על ארסים ורעלים שהפכו לתרופות