אחד עשר אנשים שהיו על ספינת טיולים חלו במחלה נגיפית. שלושה מהם מתו, ואחד מאושפז בטיפול נמרץ. מהו נגיף ההאנטה, מהי המחלה שהוא גורם, ומדוע לא סביר שזו תחילתה של מגיפה עולמית חדשה?

פרסומת

אחד עשר נוסעים שהיו על ספינת הטיולים ההולנדית "MV Hondius" חלו במחלה הנגרמת על ידי נגיף ההאנטה. שלושה מהם מתו, ואחד במצב קשה ומאושפז במחלקת טיפול נמרץ. מצבם של החולים האחרים מוגדר יציב, והם נמצאים בתנאי בידוד במדינות שונות [1, 2]. הספינה עגנה בטנריף שבאיים הקנריים, ושאר הנוסעים נמצאים בדרכם חזרה למדינותיהם להמשך בידוד, לאחר שלא הורשו לרדת מהספינה מאז שהחלה חקירת ההתפרצות.
התפרצות זו מקבלת בימים אלו כותרות ברחבי העולם –  ובכתבה נסביר מהו נגיף ההאנטה, מהם הסיכויים שיתגלו מקרים נוספים, ומהו הסיכון למגיפה עולמית חדשה (כאמור, מדובר בתרחיש שאינו סביר).

מהי מחלת ההאנטה?

נגיפי האנטה הם נגיפי RNA ממשפחת ה־Hantaviridae. באופן טבעי נגיפים אלו נמצאים במכרסמים, והעברה לאדם מתרחשת לרוב בעקבות חשיפה להפרשותיהם – שתן, צואה או רוק – למשל בעקבות נשיכה או שאיפת חלקיקים מזוהמים מתוך ההפרשות. לכל זן של הנגיף יש בדרך כלל מכרסם מאכסן אופייני ואזור תפוצה מוגדר [3]. עשרות זנים של נגיפי האנטה מוכרים למדע – לא כולם מסוגלים לגרום למחלה באדם, ורק אחד מהם מסוגל לעבור מאדם לאדם [3]. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נדבקים במחלת האנטה בין 10,000 ל־100,000 בני אדם ברחבי העולם [4].

לאחר תקופת דגירה שנמשכת בין שבוע לשמונה שבועות (בדרך כלל 2–4 שבועות), נגיפי ההאנטה עלולים לגרום לשתי תסמונות עיקריות: פגיעה בריאות, הנפוצה באמריקות, או תסמונת דימומית עם פגיעה בכליות, הנפוצה באירופה ובאסיה [1].  התסמונת הריאתית היא החמורה יותר, עם שיעורי תמותה גבוהים של עד 50% [1]. המחלה מתחילה לרוב בתסמינים כלליים כגון חום, כאבי שרירים ותסמינים במערכת העיכול, אך עלולה להידרדר במהירות למצוקה נשימתית חריפה ולכשל של מערכות הגוף. כיום אין למחלה טיפול ייעודי או חיסון מאושר, ולחולים ניתן בעיקר טיפול תומך אינטנסיבי, למשל תמיכה נשימתית [5] .

ההתפרצות הנוכחית על ספינת הטיולים

ב־2 במאי 2026 דווח לארגון הבריאות העולמי על מקבץ חריג של אנשים בספינה הסובלים ממחלה נשימתית חמורה. בספינה היו באותה עת 147 נוסעים ואנשי צוות מ־23 מדינות.
החולה הראשון היה גבר בן כ־70, שפיתח תסמינים ב־6 באפריל בעודו על הספינה, ומת ממחלתו כמה ימים לאחר מכן. הוא עלה לספינה ב־1 באפריל, באושואיה שבארגנטינה, לאחר שהוא ואשתו בילו בטיול צפרות בדרום אמריקה במשך כמה חודשים. רעייתו חלתה בהמשך ומתה אף היא. נוסעת נוספת מתה, ונוסע אחר מאושפז כעת בטיפול נמרץ. שאר הנוסעים נמצאים בבידוד.
נציין שהיה גם חשד שדיילת אוויר נדבקה מחולה שהוטסה לטיפול רפואי, אך בדיקת מעבדה שללה חשד זה. נכון לעדכון האחרון שמסר הארגון האירופאי לבקרת מחלות (ECDC, 12.5.25), דווחו בסך הכל אחד עשר חולים, מהם מתו שלושה. תשעה מן המקרים אומתו בבדיקת מעבדה [2].

גורמי הבריאות משערים שמקרה ההדבקה הראשון אירע מחוץ לספינה, בטיול הצפרות – ככל הנראה לאחר חשיפה למכרסמים נגועים. עם זאת, העובדה שנדבקו כמה אנשים שהיו קרובים זה לזה על הספינה (למשל החולה הראשון ואשתו), מקום שבו לא סביר שהייתה אוכלוסייה של מכרסמים מהמינים הנושאים את הנגיף, מעלה חשד להדבקה בין בני אדם – תופעה נדירה מאוד, שתועדה בעבר בעיקר בזן האנדים של הנגיף (Orthohantavirus andesense; Andes). ריצוף החומר התורשתי של הנגיף הראה כי אכן  זהו הזן שנמצא בכל החולים המאומתים [1].

האם יש סיבה לדאגה?

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי חלק מנוסעי הספינה נמצאים בסיכון ממשי להידבקות במחלה. לעומת זאת, הסיכון לאוכלוסייה העולמית נמוך, גם במקומות שאליהם הגיעו נוסעים מהספינה, והארגון אינו ממליץ על הגבלות כלשהן מעבר לאלו שכבר יושמו – שמירת הספינה בהסגר ובידוד החולים. ככל שידוע לנו ממקרי הדבקה בעבר, הדבקה מאדם לאדם בנגיף האנטה מזן האנדים דורשת לרוב מגע קרוב עם אדם שחווה תסמינים אופייניים, כך שלא צפויה הדבקה המונית במחלה [1]. זאת בשונה ממחלת הקורונה (COVID-19) למשל, אשר מועברת בקלות מאדם לאדם דרך האוויר, ומדבקת גם זמן מה לפני הופעת התסמינים, כשאדם נראה בריא לכאורה.

נדגיש כי נגיף ההאנטה מההתפרצות על הספינה לא הגיע לישראל. בתקשורת תואר לאחרונה [6] מקרה שאירע לפני כמה חודשים, של אדם שנדבק בנגיף ההאנטה במזרח אירופה ושב לישראל. כאמור, מקרה זה אינו אקטואלי, ומדובר בהדבקה בזן הנגיף הנפוץ באירופה, שאינו מדבק מאדם לאדם. בעבר דווחו מקרים נוספים של ישראלים שנדבקו בנגיף ההאנטה בחו"ל, למשל מקרה מ־2014, שבו חוקרת מכרסמים נדבקה בנגיף האנטה בפינלנד ונפטרה מהמחלה [7].

לסיכום, מדובר בהתפרצות יוצאת דופן של מחלה לא שכיחה אך קטלנית, בתנאים שאינם אופייניים לה. אף שהסיכון העולמי נמוך, האירוע מעורר עניין רב בקהילה המדעית, בעיקר בשל ההתרחשות הנדירה של הדבקה בין בני אדם. נמשיך לעקוב אחר ההתפרצות, וכמובן נעדכן אם יהיו התפתחויות משמעותיות.

עריכה: סמדר רבן

מקורות 

1. עידכוני אירגון הבריאות העולמי WHO על התפרצות ההאנטה
2. עידכוני המרכז האירופי למניעת וניטור מחלות ECDC
3. מאמר סקירה על נגיפי האנטה
4. מידע על נגיף ההאנטה מאתר ארגון הבריאות העולמי
5. תסמיני המחלה
6. מקרה הדבקה בישראל
7. חוקרת ישראלית שנדבקה בנגיף