פרסומת

פרופ' יצחק אפלויג נולד בשנת 1944 באוזבקיסטן, ובשנת 1947 עלה עם משפחתו לישראל. את לימודי הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1974 קיבל תואר דוקטור לכימיה. שנתיים לאחר מכן הצטרף לסגל האקדמי של הפקולטה לכימיה בטכניון. הוא כיהן כדיקן הפקולטה בשנים 1995–1998 וכנשיא הטכניון בשנים 2001–2009 .

תרומתו המרכזית לעולם הכימיה הייתה שימוש בכלים חישוביים וקוונטים לניבוי תכונות של תרכובות אורגנו־סיליקון – תרכובות הכוללות קשרים יחידים, כפולים ומרובים לסיליקון, שבעבר שנחשבו בלתי אפשריים. הוא הציע תגובות כימיות שיאפשרו סינתזה של תרכובות אלו, אשר נמצאות כיום בשימוש במגוון תחומים, בהם פולימרים, מכשור רפואי, מוליכים למחצה ואנרגיה מתחדשת [1].

סיליקון, או צורן בעברית, הוא יסוד בעל 14 אלקטרונים, הנמצא מתחת לפחמן בטבלת היסודות. בעוד פחמן יוצר קשרים בודדים, כפולים ואף מרובעים עם יסודות אחרים וגם עם עצמו, סיליקון נחשב בעבר ליסוד שאינו יכול ליצור קשרים כאלו. פרופ' אפלויג השתמש בכלים חישוביים לניבוי תרכובות סיליקון הכוללות קשרים כפולים ומרובים. בעבודתו הראה שסיליקון יכול ליצור קשרים יחידים וכפולים יציבים, בדומה לפחמן, באמצעות יצירת מולקולות בשם סילנים (Silenes). הוא פיתח שיטות חדשות והיה מהראשונים שייצרו ואפיינו סילנים יציבים באמצעות תגובת סילה־פטרסון [2], וכן מולקולות סיליינים (Silynes), אשר נמצאות כיום בשימוש שגרתי [3].

פרופ' אפלויג היה חלוץ בתחום הכימיה החישובית של תרכובות אורגנו־סיליקון, והיה לאחד מהכימאים הנסיוניים הראשונים שעשה שימוש בשיטות Ab initio בכימיה קוונטית. שיטות אלו נועדו לפתור את משוואת שרדינגר תוך שימוש בקבועים פיזיקליים בלבד, במטרה לחזות מבנים מולקולריים ותגובות אפשריות טרם ביצוע תהליך הסינתזה ליצירת התרכובת [4]. הרעיון הוא שבמקום להסתמך על נתונים ניסיוניים קודמים, ניתן לחשב תכונות ומבנה מולקולרי ישירות מתוך חוקי מכניקת הקוונטים. בעזרת השיטה הצליח פרופ' אפלויג לחזות כיצד יסתדרו האטומים בחומר מסוים וכיצד יגיב החומר עם חומרים אחרים, עוד לפני ביצוע ניסוי כלשהו. תחזיותיו התאורטיות הנחו כימאים ניסיוניים ברחבי העולם, ורבות מהן אומתו בניסוי.

בנוסף, פרופ' אפלויג ערך, לצד פרופ' צבי רפפורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, את האנציקלופדיה בת שלושת הכרכים "הכימיה של תרכובות אורגנו־סיליקון", הנחשבת למקור הידע המוביל בעולם בתחום הכימיה של אורגנו־סיליקון [1].

פעילותו האקדמית כללה למעלה מ־300 סקירות ומאמרים מדעיים בכתבי העת המובילים בספרות המדעית. פרופ' אפלויג זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה, בהם פרס האגודה הישראלית לכימיה (2002) [5], תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין (2006) [6], פרס החברה האמריקאית לכימיה (2009) [7], מדליית שרדינגר (2021) [8] ועוד.

פרופ' יצחק אפלויג הלך לעולמו ב-28 במאי 2026 בגיל 81. יהי זכרו ברוך.

בנימה אישית: במהלך לימודיי לתואר ראשון זכיתי לשמוע את פרופ' אפלויג מרצה בשני קורסים מתקדמים בכימיה אורגנית. היה קשה לפספס את התשוקה שלו למחקרו בפרט ולכימיה בכלל. מסדרונות הפקולטה יהיו שוממים יותר ללא המוזיקה הקלאסית שבקעה ממשרדו.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות 

1. 1. הספר "הכימיה של תרכובות אורגנו־סיליקון"
   2. Substituent effects on the carbon-silicon double bond. Monosubstituted silenes
   3. Silynes (RC≡SiR′) and Disilynes (RSi≡SiR′): Why Are Less Bonds Worth Energetically More
   4. .alpha.-Silicon-substituted vinyl cations. A theoretical ab initio investigation
   5. יצחק אפלויג, ויקיפדיה
   6. כתבה על קבלת "דוקטור לשם כבוד" מהאוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין
   7. כתבה על הענקת פרס החברה האמריקנית לכימיה
   8. כתבה באתר "הידען" על זכייתו של פרופ' אפלויג במדליית שרדינגר